הרשמה למלגות לשנת הלימודים תש"פ
ההרשמה למלגות לשנת הלימודים תש"פ תפתח ב-15 באוקטובר ותסתיים ב-21 בנובמבר 2019.
קרן חנן
עינור

קרן חן עינור


קרן חנן עינור נוסדה ע"י שרה עינור בשנת 1994 לזכרו של חנן עינור. המשימה שלנו היא לתת מענה בתחום ההשכלה לקהילת יוצאי אתיופיה על-ידי תמיכה ברכישת השכלה גבוהה לאותם אלה מבין יוצאי אתיופיה בישראל שהם בעלי כישרונות ומוטיבציה להתקדם ולהצליח.

קרא עוד >

ניוזלטר 22 - ספטמבר 2019


חברים ,סטודנטים, בוגרים, ותומכים יקרים, אנו רוצים לאחל לכולם בריאות, אושר,חוויות משמעותיות, לימוד וצמיחה בשנה החדשה. לתורמים היקרים: תודה רבה על התגייסותכם המתמשכת לתמיכה בעמותה... שנה טובה!

קרא עוד >

הרשמה לניוזלטר

להתעדכן לפני כולם, הרשמו לניוזלטר שלנו

לביצוע תרומה חודשית לקרן חנן עינור

נא לבור את הסכום הרצוי וללחוץ על כפתור "תרום"

תרום

סיפורה של מלגאית הקרן- הדס מלדה-מצרי

הכתבה נלקחה מאתר:
 
"חשבו שאני המנקה": הפוסט המטלטל של אחת מ-20 הנשים ששינו את פני הרפואה הישראלית הדס מלדה-מצרי: "כשחיילת אמרה שהיא לא מוכנה להיכנס לרופאה האתיופית המסריחה הזאת וכשטיס בדרגת אלוף משנה לא רצה להיבדק על ידי, את זה כבר לא יכולתי לשאת, הדמעות חנקו אותי ותחושת העלבון טיפסה במעלה הגרון".

"אני, הרופאה, הקצינה שמתגוררת בקיבוץ ונשואה לאיש יקר שאינו יוצא אתיופיה ומהווה סמל ההצלחה של קליטת עלייה ושילוב חברתי, חווה גזענות כמעט על בסיס יומיומי", כך כתבה הדס מלדה-מצרי, רופאה ממוצא אתיופי, בדף הפייסבוק שלה ביום שישי האחרון. בפוסט שנהפך לוויראלי היא מגוללת חויוות שונות של גזענות שבהן נתקלה במהלך חייה.

"בבית הספר לרפואה הרימו גבה כשהגעתי ביום הראשון לכיתה ושאלו אם אני בטוחה שאני בכיתה הנכונה", כתבה מלדה-מצרי. "כסטודנטית לרפואה היו מטופלים שסירבו שאגש אליהם או הביעו חשש או תמיד חשבו שאני המנקה או כוח העזר, למרות שעמדתי בשורה עם חבריי לכיתה עם אותו חלוק לבן, סטטוסקופ ותג שם עליו כתוב בצורה ברורה 'הדס מלדה - סטודנטית לרפואה'.

"כשהגעתי למרפאה הצבאית, כל מטופל שהגיע אלי לא יכל להסתיר את הבעת התדהמה על פניו שאני היא ד"ר הדס מצרי. אני יכולה לקבל זאת, בכל זאת בזמנו לא היו הרבה רופאים יוצאי אתיופיה. אך כשחיילת פנתה לחובשת ואמרה אני לא מוכנה להיכנס לרופאה האתיופית המסריחה הזאת וכשטיס בדרגת אלוף משנה שהתארח בבסיסנו לא רצה להיבדק על ידי, את זה כבר לא יכולתי לשאת, הדמעות חנקו אותי ותחושת העלבון טיפסה במעלה הגרון".

בהמשך דבריה תיארה מלדה-מצרי את הניסיונות שלה ושל בן זוגה לשכור דירה. "בעלי דירות שמחו לשמוע בטלפון שתהיה להם סטודנטית לרפואה, בטח רצינית, לימודים ארוכים, שכירות לטווח ארוך, עסקה נהדרת. עד שפגשו אותי. 'אבל אין לך מבטא בטלפון' היה המשפט הכי נפוץ ששמעתי. הבנתי את העניין. פניתי לבן זוגי הלבן ואמרתי לו: 'אם אתה רוצה שתהיה לנו דירה, אתה חייב ללכת לפגישות. אני אסגור הכל טלפונית'. הפלא ופלא תוך זמן קצר סגרנו את הדירה שרצינו".

לדה-מצרי נבחרה ביוני 2018 ברשימת לאחת מ-20 הנשים ששינו את פני הרפואה הישראלית של מגזין TheMarker Women. היא מתמחה ברפואת משפחה, חברה בוועדת המעקב של החלטת הממשלה לקידום בריאות יוצאי אתיופיה במשרד הבריאות ומייסדת ומנהלת הפורום לקידום בריאות יוצאי אתיופיה. היא הישראלית הראשונה ממוצא אתיופי ששירתה כרופאה בצה"ל.

"כבת לקהילה האתיופית ורופאה במערכת הבריאות נחשפתי לקשיים השונים שעמם מתמודדים בני הקהילה, ביניהם גם ההורים שלי, והבנתי כמה פערים יש בתחום הבריאות", אמרה בראיון למגזין TheMarker Women. "כך למשל, ועדת תרומות הדם במשרד הבריאות המליצה לאפשר קבלת תרומות דם מיוצאי אתיופיה, אך ההמלצה לא התקבלה על ידי המשרד, שהקים ועדה נוספת. רק לאחר לחץ ציבורי המשרד התאים את עצמו למקובל בעולם, אך גם לאחר ההחלטה, יישום ההחלטות לא מבוצע.

"כך הבנתי שבדרגים הגבוהים ההחלטות אינן מונעות משיקולים רפואיים בלבד, ושינויים מערכתיים צריכים להגיע באמצעות לחץ מלמטה. החלטתי לחפש שותפים נוספים מבני הקהילה העוסקים במקצועות הבריאות, וכך הקמתי את הפורום לקידום בריאות יוצאי אתיופיה.

"כרופאה בצה"ל, הייתי מגייסת חיילים למבצעי התרמת דם בבסיס, אבל אני לא יכולתי לתרום בגלל המוצא שלי. התחושה קשה מאוד, תחושת עלבון עמוקה. אני טובה מספיק כדי להיות רופאה ולקחת דם ממטופלים, אבל לא בשביל שייקחו ממני תרומת דם. החלטת הוועדה היא שינוי מהותי וחשוב מאוד בבנייה מחדש של האמון של יוצאי אתיופיה במערכת הבריאות".

סיפורה של מלגאית הקרן- אסתר טפרה

 
הי, אני אסתר טפרה והיום אני גאה מתמיד.
היום חנכנו בהדסה הר-הצופים את יחידת צנתורי הלב החדשה, בה אני משמשת טכנאית צנתורים ראשית. אני, אסתר שעלתה לארץ מגונדר שבאתיופיה כשהייתי בת 9.

אסתר שעשתה זאת לבד, ללא אמא ואבא וששת האחים שלי שממשלת אתיופיה סירבה את יציאתם. ילדה שהוצמדה ברגע אחד למשפחה לא מוכרת כדי שתלווה אותה לישראל, שלא ידעה חצי מילה באנגלית או בעברית, שפחדה להרדם בטיסות לארץ ישראל אפילו לשנייה כדי שחלילה לא ישכחו אותה בדרך...

אני אסתר שהגיעה לשדה התעופה בן גוריון, ונשלחה במונית עם נהג שבידו פתק עם שמות בני משפחתי בשכונת גילה בירושלים. שיחד איתו נסעה ברחובות השכונה וחיפשה ״משפחה אתיופית שגרה ממש כאן״, כשהמשפחה בכלל לא יודעת שאני מגיעה...

היום, גאה מתמיד. על הדרך הארוכה שעשתה אותה ילדה בת 9, שהחלה ללמוד עברית ואנגלית בירושלים, לצרף מילה אל מילה והחלה לחלום. חלמה להיות מישהי, להתקדם, ללמוד. שבחרה להיות הנדסאית מיכשור רפואי וללמוד גם לתואר שני. ששמחה כל כך על האפשרויות שניתנו לי כאן, להשתלב בבית החולים הדסה - תחילה בסטאז׳ ואז כעובדת מן המניין, ממש חלק מהצוות הרפואי.

עבדתי כטכנאית טיפול נשימתי בעין כרם במשך 14 שנים ואז הוצע לי להיות הטכנאית הראשית של יחידת צנתורי הלב החדשה בהדסה הר הצופים. ד״ר רוני אלקלעי מנהל היחידה קיבל אותי לתפקיד ואני, מדלגת בין כל שלב בחיים, מתקדמת מתפקיד לתפקיד, ולא מאמינה. לא מאמינה להצלחה האישית שלי שבכל פעם מפתיעה מחדש, לא מאמינה שלוקחת על עצמי כל כך הרבה. לא פעם שאלתי את עצמי ״מה את עושה?? להקים עם הצוות יחידת צנתורים שלמה וחדשה מן היסוד? להתחיל וללמוד תחום חדש? לאיזה צרה את מכניסה את עצמך״? אבל זו אני, שואפת ומחפשת אתגרים, בדיוק כמו אותה ילדה בת 9 שעלתה לארץ לבדה. שלא חלמה שיום יבוא והיא תהיה מי שעובדת מול ספקים ואנשי המקצוע שמקימים כאן מערך שלם, ותהיה לחלק ממי שמצילים פה בהדסה חיים.

מביטה לאחור ולא מאמינה. מביטה קדימה ויודעת שיש לי עוד המון לעשות....
66% מבקשות סטודנטים למלגה מסורבות על-ידנו כל שנה עקב מחסור במשאבים. אתם יכולים להיות שותפים להצלחה שלהם!

לביצוע תרומות פטורות ממס* ליחצו כאן

3,707 מלגות חולקו על-ידי קרן חנן עינור לבוגריה עד עתה
הידעתם?
70% מבין מקבלי המלגות הן נשים
96% מבין מקבלי המלגות הינם ילידי אתיופיה
85% מבין מקבלי המלגות הינם הורים לילדים
59% מבין מקבלי המלגות קיבלו מלגה עבור תואר ראשון
26% מבין מקבלי המלגות קיבלו מלגה עבור תואר שני
13% מבין מקבלי המלגות קיבלו מלגה עבור לימודי תעודה או הכשרה
38% מבין מקבלי המלגות למדו חינוך / הוראה / עבודה סוציאלית
17% מבין מקבלי המלגות למדו מדעי החברה
12% מבין מקבלי המלגות למדו רפואה / סיעוד
96% מבין מקבלי המלגות שלנו מועסקים כיום
שיעור הנשירה בקרב המילגאים שלנו נמוך משמעותית מאחוז הנשירה הארצי בקרב סטודנטים בישראל

חלקה של קרן חנן עינור בחייהם של המלגאים


מי אנחנו

המשימה שלנו


קרן חנן עינור נוסדה ע"י שרה עינור בשנת 1994 לזכרו של חנן עינור. המשימה שלנו היא לתת מענה בתחום ההשכלה לקהילת יוצאי אתיופיה על-ידי תמיכה ברכישת השכלה גבוהה לאותם אלה מבין יוצאי אתיופיה בישראל שהם בעלי כישרונות ומוטיבציה להתקדם ולהצליח.
 
החזון שלנו הוא לעבוד ישירות עם יוצאי אתיופיה בישראל ולעזור ביצירת גרעין מנהיגותי המחויב גם לקהילה וגם לחברה כולה ולהעצים דור חדש להצליח ולשגשג בחברה הישראלית.
 
קרן חנן עינור מעודדת אתיופים ישראלים להשיג מטרות אלה על-ידי הענקת מלגות למספר נבחר של סטודנטים כתמיכה בחינוכם, בנוסף לייעוץ אישי, תמיכה ועידוד לאורך תקופת הלימודים עד להשגת התואר.
 

 

 

בעזרת התוכנית שלנו, סטודנטים יוצאי אתיופיה יכולים להקדיש את זמנם ללימודים, ללא חשש כלכלי ובכך להוריד את אחוז הנושרים.


לזכרו
חנן עינור ז"ל
1916-1993
 
חנן עינור (הנס סונבורן) יליד פרנקפורט, עזב את גרמניה ב-1935 והצטרף לקיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן.
 
במלחמת העולם השניה, שירת בצבא הבריטי ופעל מעבר לקווי האויב בצרפת הכבושה.  

חנן עינור בויקיפדיה


ספרים שפרסם חנן עינור:

AFRICA IN CRISIS H.I.M Hanan S. Aynor (כרך 1 מתוך 3)

AFRICA IN CRISIS CONGO Hanan S. Aynor

תולדות עלייה ב מצרפת Sonneborn

עם סיום המלחמה הצטרף לפעולות עליה ב’ באירופה וסייע לניצולי השואה להגיע לארץ ישראל. בין שאר תפקידיו ופעולותיו, כיהן כמתרגם רשמי בין שלטונות צרפת והאניה: ”אקסודוס” באותם חודשים שעגנה עצורה בנמל מרסיי.
 
עם קום מדינת ישראל, הצטרף לשירות משרד החוץ. במרוצת ארבעה עשורים של פעילותו במשרד החוץ שירת את המדינה בברזיל, בקנדה, במשלחת ישראל בארגון האומות המאוחדות; כיהן פעמיים כראש המחלקה לאפריקה של משרד החוץ; היה בין מניחי היסודות לשיתוף פעולה בינלאומי וייצג את ישראל כשגריר בסנגל, במקסיקו ובאתיופיה.
 

הקרן תומכת בסטודנטים הבאים

 לומדים לתואר שני או שלישי
 אנשים ללא תואר, עם ילדים, המעוניינים לשדרג את השכלתם
 סטודנטים שאינם זכאים לעזרה ממקורות אחרים
 לימודי תעודה לשדרוג מקצועי
 לומדים בתחומים החדשים ליוצאי אתיופיה ("פורצי דרך") 

הישגים

במשך שני העשורים האחרונים חילקה הקרן מעל 2800 מלגות לסטודנטים בלמעלה מ-50 תחומי לימוד. מעבר לעזרה הכלכלית המלגה מעבירה לסטודנט מסר של תמיכה ועידוד לקראת השגת המטרה האקדמית והגשמת החלום למרות הקשיים שבדרך.

  
הגשת כתב האמנה לקיסר היילה סלסיי ב-1971


 
חנן עינור פעל בהתנדבות להקמת אגודת הידידות ישראל-אפריקה ועמד בראשה עד יום מותו. במשך שנות עבודתו הרבות למען אפריקה יצר חנן קשרים חזקים עם אתיופיה וחלם על העלאת יהודי אתיופיה לישראל. 

קרן חנן עינור הפכה למורשת שלו, המסייעת לאפשר עתיד טוב יותר ליהודי אתיופיה בישראל. 
 


סרטון התדמית שלנו



על קהילת יוצאי אתיופיה

סקירה היסטורית קצרה
 

מאז העת העתיקה שמרו יהודי אתיופיה על זיקתם ליהדות ולמסורת. הערגה לירושלים היתה תמיד במרכז חייהם. למרות קשיים רבים ומורכבים, זכו יהודי אתיופיה במאה ה-20 לממש את החלום ולהגיע לירושלים.
 
1975 – הממשלה הישראלית מחליטה להחיל את חוק השבות על יהודי אתיופיה.
 
1979-1983 ממשלת ישראל באמצעות אנשי המוסד מארגנת מבצעי עליה חשאיים דרך סודן.
 
1984-1985 – מבצע "משה" מהווה את השיא של העלייה מסודן כש-7,000 עולים מגיעים ב-23 טיסות חשאיות ממחנות הפליטים בסודן דרך אירופה לישראל. בתקופה זו נפטרים אנשים רבים במחנות ממחלות ומקשיי הדרך. בעקבות דליפה תקשורתית מופסק המבצע והקשר עם סודן נותק למספר שנים. 
 

האתגרים הניצבים בפני קהילת יוצאי אתיופיה בישראל

למרות שבשני העשורים האחרונים השתלבו יוצאי אתיופיה במישורים רבים בחברה הישראלית, עדיין ישנם פערים בהשוואה לכלל החברה בישראל.
 
מחקרים אחרונים מצביעים על כך שרק 30% מקרב יוצאי אתיופיה בישראל מסיימים תיכון ומוציאים בגרות (לעומת 50% באוכלוסיה הכללית). ההכנסה החודשית הממוצעת של משפחה של יוצאי אתיופיה היא 8,165 ₪ (כ- 2,200$) לעומת ממוצע כללי של משפחה בישראל שעומד על 13,009 ₪. בנוסף, ישנן כ-27% משפחות חד-הוריות - כמות כפולה מן האחוז באוכלוסיה הכללית. 
 
המציאות המצטיירת מנתונים אלה גורמת לרבים מיוצאי אתיופיה מוכשרים ובעלי מוטיבציה להיכנע ללחצים כלכליים ונפשיים ולמצוא עצמם במעגל אינסופי של עוני, שקשה מאוד להחלץ ממנו. מציאות זו גם מונעת את מימוש הפוטנציאל המקצועי הגלום בהם, שאליו הם שואפים להגיע.
 
כיום נאלצת הקרן לסרב לכ- 60% מהפונים אלינו, עקב מחסור בתקציב.
 


1986-1990
 – למרות הקשיים, נערכים מספר מבצעים סודיים ויתרת הפליטים בסודן, כ- 1,500 במספר, מועלים לישראל ובכך מגיע מספר העולים הכולל מבני הקהילה לכ-16,000.
 
1990 – חידוש היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה ופתיחת שגרירות ישראל באדיס אבבה מהווה מוקד משיכה ליהודי אתיופיה, המגיעים בקבוצות לעיר הבירה בציפייה לעליה מסודרת.
 
1991 – במשך שנה עולים בכל חודש כ- 200 עולים, אך עם התחזקות מלחמת האזרחים באתיופיה מתגבשת התוכנית להפעלת רכבת אווירית לישראל. ב- 24 למאי מתחיל מבצע "שלמה", הנמשך 36 שעות ובו עולים לארץ 14,310 מאנשי "ביתא ישראל".
 
2019 – כיום חיים בישראל כ- 145,000 יהודים ממוצא אתיופי והעליה ממשיכה גם כיום, על-פי החלטות הממשלה השונות.
 


 
ידוע לנו שרבים מהסטודנטים המסורבים על
ידנו לקחו חופשה של שנה מהלימודים או הפסיקו את לימודיהם בכלל.
 
נשירה כלכלית זו קשורה ישירות למספר המלגות שאנו יכולים לספק בשנה. התוכנית שלנו מאפשרת לסטודנטים מוכשרים לסיים את לימודיהם כשהמרכיב הכלכלי אינו מהווה גורם מכריע.


היסטוריה

חגי ארליך,
דברים בטקס חלוקת מלגות, קרן חנן עינור, ינואר 2019.
 
אתיופיה – ארבעה פרקים
אני מבקש לברך את קרן חנן עינור ואת מקבלי המילגות. אפתח במשהו קצת אישי. אבי עבד בזפת. במשך חמישים שנה סלל בזפת גגות אין ספור. מלאכה שאין קשה ממנה. פרך. כנער וכבחור, ואף כסטודנט, סייעתי לו. משכתי בחבל את דליי הזפת אל הגג. בעוד שנינו נחים בצל הפיגומים היה משנן לי: "החיים הם כמו חדר המדרגות של הבניין. אל תצא לחיים מקומת המרתף. תעלה למעלה. אין מעלית. עולים במדרגות. המדרגות הן ההשכלה. תלמד. אל תצא לחיים מחלון הקומה הראשונה. גם לא מהשנייה. תעלה במעלות ההשכלה כמה שיותר גבוה. ככול שתשכיל כך יהיו חייך טובים יותר. תגור את חייך בקומה עם אור ועם נוף. היום כשאני כאן לפניכם מקבלי ומקבלות המלגות אני מתכבד לחזור על את דבריו. תעלו במדרגות. צאו לחיים מהחלון הכי גבוה שתוכלו. ככול שתרכשו דעת ומקצוע כך יאירו לכם החיים. ושוב תודה לקרן עינור המסייעת לעלייה במדרגות אלה.
 
את חנן עינור הכרתי ביחד עם אתיופיה. סיימתי לימודים באונ' תל-אביב, ואחר כך באוניברסיטה העברית ויצאתי לאונ' לונדון על מנת להשתלם בכתיבת דוקטורט על אתיופיה. בשנים 1970 – 1973 עשיתי בארץ ההיא כמה פעמים. אלה היו ימי שיא ביחסי ישראל ואתיופיה. כמאה משפחות ישראליות פעלו שם וקידמו את הארץ במכלול תחומים, מביטחון וצבא עד רפואה, מחקלאות ותשתיות עד תעשייה והשכלה. השגריר חנן עינור אציל הנפש ואשתו שרה, יפה וחכמה, ניצחו על הפעילות הזאת. הם היו חדורי שליחות. אתיופיה כולה הייתה חדורת תקווה.
 
בשתי מילים אוכל להגדיר את אתיופיה ההיא. אתיופיה של ימי הילה-סלאסה. גאווה ותקווה.
 
הגאווה הייתה נסוכה על פני כול. הארץ הייתה ענייה. אדיס אבבה הייתה יותר מקבצים של בקתות קש ובוץ, מאשר מבני אבן. היו בתי מלון לזרים וארמונות של הקיסר והאצולה. מתחמים מרוחקים של השגרירויות הזרות. מדרכות לא היו, רחובות סלולים היו מעטים. גם בהם היו יותר שיירות של חמורים מאשר מכוניות. חומות של פח בצבע ירוק הפרידו בין התיירים ובין מראות העוני. קבצנים לרוב הציגו לראווה נכויות ומחלות. מדי פעם, בייחוד אם היה אירוע דיפלומטי כזה או אחר, היו מגיעות משאיות עם חיילים, מעמיסות את מוכי הגורל האלה על מנת לזרוק אותם הרחק מאדיס אבבה. לעתים היה הקיסר מגיח ברולס-רויס או בקדילאק מפואר, זורק מטבעות להמונים. לפי המסורת הוא היה הקיסר ה- 225 בשושלת הסלומונית צאצאם של מלכת שבא ושלמה המלך מימי התנ"ך. אבל גם אתיופיה של אותם ימים כמו שרויה הייתה עדיין בתנ"ך. מאות כנסיות והמוני אדם עטויי לבן, שקועים בתפילות, אחוזי חרדת קודש. חגים ומועדים נחוגו בטקסים נוצריים ספוגי מסורות מהמקרא העברי. באתיופיה היה עיתון אחד, באמהרית אדיס זמן, באנגלית אתיופיאן הראלד. שום מפלגה פוליטית. סטודנטים באוניברסיטת הילה-סלאסה הרשו לעצמם רק ללחשש בסתר כנגד הפיגור הכללי. איש לא העז לומר שהקיסר איננו בחיר האלוהים. אבל לצד העוני והפחד הייתה הרבה גאווה. אנשים, נשים וגברים הילכו בראש מורם. בטוחים במקומם תחת השמש. עיניהם אומרות אלפיים שנות היסטוריה של עצמאות. בנים לארץ שידעה להגן על עצמה בפני כמה מהכוחות החזקים והתוקפניים בהיסטוריה: האסלאם האימפריאלי והאימפריאליזם האירופי. להוציא שתי אפיזודות קצרות, אתיופיה הקיסרית, לדורותיה, רק ניצחה. אצלי אישית, כסטודנט, השתלבה גאווה זאת היטב עם עבודת הדוקטורט שהכנתי. למדתי על ראס אלולה. בן איכרים שבמשך עשרים שנה, בימים ששאר אפריקה נכבשה ונרמסה ע"י אירופים, ניצח אותם שוב ושוב. מקרב דוגאלי ועד קרב אדואה. ב – 1 במארס אכן חל יום אדואה. היום הלאומי היה יום של ניצחון. מי באפריקה או אסיה של אז חגג ניצחונות? רק האתיופים. ביום אדואה שתו ההמונים, אכלו, והקשיבו לנאומים של אצילים וכמרים על אתיופיה המנצחת. מאדיס אבבה נסעתי צפונה לתיגראי ולאריתראה ללמוד עוד על ראס אלולה. ראיתי גם חבלי ארץ מוכי יובש והמוני אדם מוכי רעב, אבל גאווה הייתה בכול.
 
והייתה גם תקווה. התחושה הכללית הייתה שהעתיד קרוב והוא יהיה טוב. הקיסר כבר היה ישיש ומותש. הוא גם עשה דבר חשוב = בנה שכבה של משכילים, חלקם במדים חלקם אנשי בירוקרטיה. ב- 1973 היו כעשרת אלפים בוגרי אוניברסיטה באתיופיה. הם אמורים היו להנהיגה לקדמה. אדיס אבבה כבר הייתה זה כבר לבירת אפריקה כולה. הארגון לאחדות אפריקה שכן בארמון אפריקה הול. מאות נציגים של היבשת המתעוררת, בוגרי תנועות שחרור ומהפכנים, נתנו דוגמה והשראה לדור האתיופי הצעיר. כך גם מאות צעירים מארצות הברית ומערב אירופה. וכמובן גם הישראלים. הישראלים היו כאמור בכול מקום. יעילים, רעשנים, חדשנים. האתיופים נתנו בהם אמון, יותר מאשר באחרים. הישראלים הוזמנו לסייע במקומות החשובים והרגישים ביותר. לאחר ניצחון ששת הימים ב- 1967 התחזקה באתיופיה התפישה הרומנטית כי בני ישראל צאצאי שלמה יכולים הכול. רבים מהצמרת הישראלית באו ויצאו. רבין, פרס, חיים בר-לב, מי לא? מאות מאמרים באתיופיאן הראלד ובאדיס זמן פיארו את ישראל כמו הייתה מעצמה. ספרים על אקסודוס, על האיש שלנו בדמשק אלי כהן, על ניצחון ששת הימים, נמכרו בדוכנים. אתיופיה הייתה בת ברית של ישראל מול העולם הערבי והמוסלמי. מהצד האתיופי זה היה כאמור קצת רומנטי, תנ"כי. מהצד הישראלי זה היה יותר מחושב, אסטרטגי.

באחד ממסעותי צפונה הגעתי עוד ב- 1970 לכפרים היהודיים ליד גונדר. אני זוכר בקתה ועליה מגן דוד. נערה צעירה, יושבת עם תינוק בחיקה, מוכרת פסלוני חמר שחורים של אריה יהודה. למלון בגונדאר הגיע נער צנום ומכריז כי הוא בדרך לישראל. אותה עת עלה עניינם של יהודי אתיופיה – אז רווח המונח "פלאשים" -- בקושי על סדר היום הישראלי. הרבנות הראשית טרם הכירה ביהדותם. הילה-סלאסה דווקא הכיר ביהדותם אבל לא היה מוכן לדבר על זכותם לצאת מארצו. הוא היה חד-משמעי: הפלשים חלק מאתיופיה, ארץ רבת עמים ודתות. ממשלות ישראל לא הרבו להציק לקיסר בעניין זה. השגריר עינור ניסה ככול יכולתו. הקיסר היה מפנה אותו לשרים ונכבדים שהיו ממוצא יהודי, כמו תדסה יעקוב, והם צננו את רוחו. בני העדה, אמרו, יתקדמו ויהיו אתיופים כמוהם, נוצרים למחצה. השגרירות והסוכנות סייעו בחינוך עברי אבל לא במישרין. לימים מצאתי מכתב נרגז של חנן עינור למשרד החוץ בירושלים: "אנחנו מעוררים ציפיות אצל צעירי העדה אבל בפועל לא יכולים ולא מנסים להעלותם. זורעים אשליות שווא".
בתוך כך נקלע כול הקשר הישראלי – אתיופי למשבר. בארגון לאחדות אפריקה התגברו קולות הערבים והמוסלמים. הם איימו להעביר את מרכז הארגון מאדיס אבבה, אלא אם כן תנתק אתיופיה את קשריה עם ישראל. הערבים בראשות מלך סעודיה הבטיחו כספים. קדאפי הלובי איים על הקיסר בגסות. סאדאת המצרי הפעיל עליו לחצים. יום לאחר תום מלחמת יום הכיפורים בגד היילה-סלאסה בישראל, ניתק את היחסים, וגירש את עשרות המומחים הישראלים.
 
בכך זירז הקיסר את נפילתו שלו. הבגידה בישראל החמירה את המשבר באליטה הנוצרית. היא ממילא הייתה שרויה בבלבול. צמרת הצבא לא ידעה מה נעשה ביחידות הגדודיות. יצא לי פעם להיות נוכח בפגישה של היועצים הישראלים בגדודי הצבא. הם הזמינו אותי להרצות ונשארתי לשמוע. היו 36 גדודים בארבע הדיביזיות של הצבא. בכול אחד מהם פעל ישראלי. קצינים צעירים שחיו עם עמיתיהם האתיופים בשדה. עם הסגנים והסרנים, לא עם הקולונלים. בישיבה דווחו כול אחד על גדודו. איך מתאמנים, איך מתלוננים על הבכירים המושחתים. הישראלים ידעו הכול. הם גם דאגו לכול: שתגיע הספקה, שיהיו מים ראויים לשתייה. אחרי שסולקו בסוף אוקטובר 1973 לא היה מי שידאג לפלוגות הצבא בשטח. לא היה גם מי שידווח לצמרת המשטר על מה שקורה בקרב היחידות הלוחמות. המשטר כולו שילם על כך, ודי מהר. המהפכה שפרצה הייתה אכזרית. כול הצמרת הישנה נרצחה, על ידי מפקדי הפלוגות הללו. לבסוף גם הקיסר עצמו נרצח ונקבר בסתר, קבורת חמור.   
אתיופיה ההיא נעלמה לבלי שוב. רב-סרן מנגיסתו הילה-מרים הנהיג משטר סטלינסטי, ניסה לעקור את אתיופיה מעברה הדתי-רוחני ולבנותה מחדש על סוציאליזם קשוח, יבוא מברית המועצות ולימים אפילו מצפון קוריאה. בכך נפתח פרק שני. שבתי ונכנסתי לאתיופיה בימיו, בין 1974 ל – 1991. זאת כמו הייתה ארץ אחרת. האווירה התנ"כית נעלמה, ואתה נעלמו גם הגאווה והתקווה. האנשים הילכו מוכי פחד. חוששים אפילו להתלחש בבתי הקפה. טרור ומלחמות אחים. העוני החליף צורה, ונהיה קשה הרבה יותר. הנחמה שהייתה בתפילות סולקה, התקווה כי לאחר הקיסר תבוא דמוקרטיה וקידמה – נגוזה. היה זה פרק קודר בתולדות הארץ.
 
מנגיסתו ואנשיו כבר לא התייחסו לישראל במונחים רומנטיים. בתחילה הזמינו את הישראלים מחדש כי ביקשו את סיועם. לאחר מכן נשענו על הסובייטים וניתקו מגע. לי התמזל המזל. התקבלתי כהיסטוריון ויכולתי לראות את הארץ. גם להיווכח כיצד מעצים המשטר את האומללות וכיצד הוא מנסה להסתיר את הרעב והמוות. 
 
בינתיים השתנו דברים גם בישראל. הרב עובדיה הכיר ביהדות ביתא ישראל, ושלמה הלל החל לפעול להכרה בזכותם לחוק השבות. ישראל היא שחזרה לשורשיה התנ"כיים הקדומים. הערך האסטרטגי של אתיופיה ירד – ישראל החלה במגעים לקראת שלום עם מצרים. למרכז סדר היום הישראלי בהקשר האתיופי עלה העניין היהודי. "הביאו לי את יהודי אתיופיה" הורה מנחם בגין לראשי המוסד הישראלי. בשיתוף פעולה עם יהדות ארצות הברית ושאר העולם, ובחלוציות בני העדה באתיופיה עצמה, התנהלו מבצעי העלייה. מבצע משה ומבצע שלמה. על כול זאת כבר סופר ועוד יסופר. אחת העתיקות בקהילות ישראל שבה ונשתלה בארץ.
 
ב- 1991 סולק גם משטרו של מנגיסתו הילה-מרים ונפתח פרק שלישי.  המהפכנים באו מתיגראי, ממחוזו של ראס אלולה וראשיהם קיבלו אותי בהוקרה. שוב נכנסתי ובאתי מדי שנה כמעט. ראיתי את הפרק השלישי של אתיופיה בימינו. יחסית לשני קודמיו הוא עמד בסימן שיפור. הארץ נבנתה מחדש כפדרציה על בסיס היגיון אתני. היא נפתחה למיגוונה הפנימי ולעולם הרחב. גם למוסלמים, שהם קרוב למחצית הארץ. מלחמות האחים נרגעו, הכלכלה החלה להתאושש. אפילו לצמוח, עם כול כאבי הצמיחה המלווים גידול מהיר. הסכר על הנילוס הכחול הולך ומוקם, והוא יבטיח חשמל להמשך הפיתוח. היו ונשארו גם קשיים ומצוקות. משטר הנשען על הגמוניה של קבוצת מיעוט חמושה עורר התנגדויות ולא בחל בכוחנות. ב – 2012 מת המנהיג החזק מלס זינאווי. באתי ויצאתי, ראיתי את הטוב ואת הפחות טוב. הארץ שינתה פניה. מצד אחד תנופת פיתוח. אדיס אבבה כבר איננה העיר המנומנמת עם רחובות חול ושיירות חמורים כבימי הקיסר. גם לא עיר עצובה תחת עוצר כמו בימי מנגיסתו. העיר כיום היא אתר בניה אחד גדול, פקק תנועה רועש. מיליוני ילדים צועדים כול בוקר לבתי הספר. הם עולים ויעלו במדרגות ההשכלה. עשרות עיתונים, ארגונים, תנועות פוליטיות משמיעים קולות מכול עבר. כול זאת לצד התפוצצות אוכלוסייה, העמקת פערים, מצוקות חדשות, ציפיות גדולות, תסכולים ומרירות. אתיופיה נעה קדימה. עתים בעצלתיים, עתים במהירות מופרזת.
 
באפריל 2018 נפתח פרק רביעי. הוא ממש בראשיתו. ראש הממשלה הכריזמתי, אביי אחמד, מיצג דור צעיר ומשכיל, הוא איש צבא, איש אקדמיה, עם רקע של עם האורומו ועם האמהרה, ומדבר גם תיגריניה. יש לו רקע נוצרי ורקע אסלאמי. אביי מנסה ואף מצליח לעשות שלום באזור, ושלום בבית, ויש לו גם הומור. איך יתפתח פרק זה בתולדות אתיופיה, עוד נראה.
 
אנו נמצאים ביד בן-צבי, משכנו של נשיא ישראל השני. ביוני 1942 היה יצחק בן-צבי לאחד ממקימי "הוועד להשבת נידחי ישראל הפלשים לצור מחצבתם". כנשיא ישראל, בשנים 1952 – 1963, עשה יצחק בן-צבי כמיטב יכולתו להכיר ביהדות העדה ולהעלותה ארצה. חזונו התממש ועינינו הרואות. דור צעיר ומשכיל מייצג את כול היפה בעדת ביתא ישראל.
גאווה ותקווה. עלו והצליחו!


סטטיסטיקה

ב-2018/19 הענקנו 240 מלגות לפי הפילוחים הבאים:


מגדר



 
                           מצב משפחתי



 
המלגאים הראשונים תשנ"ד/ 1994




1994 - שרה עינור (שניה משמאל) ושגרירת אתיופיה בישראל (שלישית משמאל) עם חמשת מקבלי המלגות הראשונים

 

מספר הסטודנטים במקצועות הנתמכים מאז הקמת הקרן 1994-2019: 

 
אבטחת איכות- 1
אבטחת איכות ואמינות- 1
אדריכלות- 1
אדריכלות ועיצוב- 4
אדריכלות ועיצוב פנים- 1
אופנה- 8
אח מוסמך- 7
אחות מוסמכת- 3
אחות מעשית- 1
אחיות מוסמכות- 1
אחר- 22
איבחון דידקטי- 1
איבחון דינמי- 1
אימונולוגיה- 2
איפור מקצועי- 4
אלקטרוניקה- 1
אמנות- 7
אמנות הקולנוע והטלוויזיה- 2
אנגלית- 4
אנגלית - בינמסלולי- 1
ארכיאולוגיה- 1
ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה- 3
ארכיטקטורה- 1
בא כללי- 6
ביה"ס העל-יסודי- 3
ביה"ס למדיניות ציבורית- 8
ביה"ס למינהל עסקים- 7
ביה"ס לניהול- 1
ביה"ס לעבודה סוציאלית- 69
ביוטכנולוגיה- 5
ביוכימיה וטכנולוגיה של המזון- 1
ביוכימיה קלינית- 1
ביוכימיה קלינית PHD- 1
ביולוגיה- 1
ביולוגיה מולקולרית- 3
ביולוגיה מורחב- 1
ביטוח- 2
ביקורת ציבורית- 1
ביקורת ציבורית וארגונית- 1
בית הספר לבריאות הציבור- 2
בית הספר לחינוך- 14
בית הספר לרוקחות- 1
בלשנות- 6
בנקאות ושוק ההון- 1
בריאות הציבור- 7
בריאות הציבור MA- 1
בריאות הציבור MPH מסלול קליני- 1
גיאוגרפיה- 2
גיל הרך- 11
גיל הרך/גננות- 8
גישור- 5
גננות והגיל הרך- 11
גננות לגיל הרך- 8
גננות לחינוך מיוחד- 2
גריאטריה- 3
הוראה- 58
הוראה / חינוך- 2
הוראה באומנות- 3
הוראה בחינוך מיוחד- 7
הוראה במדעים מדויקים- 1
הוראה וייעוץ חינוכי- 1
הוראה לגיל הרך- 8
הוראה רב תחומית במדעי הרוח- 3
הוראת האמנות- 2
הוראת המדעים- 5
הוראת המוסיקה- 3
הוראת המנהל- 1
הוראת תנ"ך ותושב"ע- 1
החברה והממשל / קרימינולוגיה- 1
היבטים פסיכולוגיים וחברתיים- 1
היסטוריה- 7
המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות- 2
המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה- 2
המחלקה לניהול וכלכלה- 2
המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת- 1
הנדסאי- 66
הנדסאי אלקטרוניקה- 25
הנדסאי אלקטרוניקה וחשמל- 1
הנדסאי ביוטכנולוגיה- 2
הנדסאי בניין משולב- 1
הנדסאי בנין- 1
הנדסאי חשמל- 17
הנדסאי מחשבים- 6
הנדסאי מיקרוסופט- 5
הנדסאי מכונות- 2
הנדסאי מכטרוניקה- 1
הנדסאי קול- 2
הנדסאי קולנוע וטלויזיה- 1
הנדסאי רשתות- 2
הנדסאי שיווק- 1
הנדסאי תוכנה- 15
הנדסאי תעשיה וניהול- 53
הנדסאי תקשורת חזותית- 1
הנדסאית ביוטכנולוגיה- 1
הנדסאית מכשור רפואי- 2
הנדסה- 5
הנדסה אזרחית- 10
הנדסה כימית- 5
הנדסה מכנית- 1
הנדסת אוירונאוטיקה וחלל- 2
הנדסת אוירונאטיקה וחלל- 2
הנדסת אלקטרוניקה- 14
הנדסת ביוטכנולוגיה- 4
הנדסת בנין- 4
הנדסת חומרים- 7
הנדסת חשמל- 29
הנדסת חשמל ואלקטרוניקה- 19
הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה- 2
הנדסת כמיה וביוטכנולוגיה- 1
הנדסת מכונות- 39
הנדסת מכונות מכטרוניקה - 3
הנדסת מערכות- 2
הנדסת מערכות מידע- 1
הנדסת מערכות תקשורת- 1
הנדסת תוכנה- 41
הנדסת תעשייה וניהול- 22
הנהלת חשבונות- 3
הנחיית הורים- 6
הנחיית קבוצות- 3
הנחיית קבוצות בדרמה- 1
הנחיית קבוצות הורים- 12
הסבה לעבודה סוציאלית- 3
הסכמה לאחיות- 4
הסמכה- 1
הסמכה לאחות מוסמכת- 1
הסמכה לאחיות- 1
הפעלת מכשור רפואי- 3
הפקולטה לאומנויות- 4
הפקולטה לביולוגיה- 2
הפקולטה להנדסה- 4
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית- 1
הפקולטה להנדסה ביו-רפואית- 1
הפקולטה להנדסה כימית- 4
הפקולטה להנדסת חומרים- 1
הפקולטה להנדסת חשמל- 3
הפקולטה להנדסת מכונות- 5
הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול- 2
הפקולטה לחינוך- 31
הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות- 7
הפקולטה למדעי הבריאות- 11
הפקולטה למדעי החברה- 1
הפקולטה למדעי החברה והמתמטיקה- 2
הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה- 1
הפקולטה למדעי הטבע- 1
הפקולטה למדעי היהדות- 3
הפקולטה למדעי המחשב- 7
הפקולטה למדעי הרוח (כולל ביה"ס לחינוך)- 1
הפקולטה למדעים מדוייקים- 1
הפקולטה למשפטים- 29
הפקולטה למתמטיקה- 1
הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב- 4
הפקולטה לניהול- 9
הפקולטה לרפואה- 13
הפקולטה לרפואת שיניים- 5
הפרעות תקשורת- 2
השלמה להסמכה- 2
השלמה להסמכה בסיעוד- 71
השלמה לחשבונאות- 1
השתלמות כללית- 2
חברה-פוליטיקה- 2
חינוך- 307
חינוך מיוחד- 1
חינוך / מדעי המדינה- 1
חינוך אנתרופוסופי- 1
חינוך בילתי פורמלי ואנרופולוגיה- 1
חינוך בלתי פורמאלי ולימודי ארץ ישראל- 1
חינוך בלתי פורמלי- 13
חינוך במגמות טכנולוגיות למידה ומערכות למידה- 1
חינוך גופני- 9
חינוך דמוקרטי- 1
חינוך והוראה- 16
חינוך והיסטוריה- 2
חינוך ולשון עברי- 1
חינוך ומקרא- 7
חינוך וסוציולוגיה- 7
חינוך וספרות- 6
חינוך ותקשורת- 1
חינוך יסודי- 1
חינוך יסודי - 1
חינוך לגיל הרך- 42
חינוך למיניות- 4
חינוך לשוני בחברה רב תרבותית- 1
חינוך מיוחד- 70
חינוך מיוחד - גן עד ו'- 2
חינוך מיוחד גילאים 21-6- 3
חינוך מתמטי- 2
חינוך מתמטי לביה"ס יסודי- 1
חנוך מיוחד- 1
חשבונאות- 15
חשבונאות - שנת השלמה- 1
חשבונאות והוראה- 1
חשבונאות ומערכות מידע- 2
חשבונאות ניהולית- 15
חשמל- 2
חשמל ואלקטרוניקה- 1
חשמלאות רכב- 1
טיפול בבעלי חיים- 1
טיפול ואבחון בקשיי למידה- 2
טיפול וקידום נוער- 6
טיפול משפחתי- 5
טכנאי מוסמך- 2
טכנאי מוצרים- 1
טכנאי מחשבים ומנהל רשתות- 1
טכנאי מחשבים ורשתות- 3
טכנאי מכונות- 2
טכנאי מכוניות- 1
טכנאי תעשיה וניהול- 4
טכנאי תעשייה וניהול- 10
טכנאית PC- 2
טכנולוגיה רפואית- 2
טכנולוגיית המדע- 1
יהדות- 5
יחסים בינלאומיים- 4
ייעוץ ארגוני- 2
ייעוץ ופתוח ארגוני- 5
ייעוץ חינוכי- 90
ייעוץ חינוכי - 1
ייעוץ חינוכי ויהדות- 1
יעוץ- 7
יעוץ וניהול תיק השקעות- 1
יעוץ ותקשורת- 1
יעוץ חינוכי- 1 יעוץ מס- 1 כימיה- 10 כלכלה- 13
כלכלה וחשבונאות- 9
כלכלה ומדעי המדינה- 1
כלכלה ומנהל עסקים- 4
כלכלה וניהול- 3
לא ידוע- 36
להשלים- 3
לוגיסטיקה- 4
לימודי אפריקה- 1
לימודי ארץ ישראל- 3
לימודי ביטחון- 3
לימודי דמוקרטיה בין-תחומיים- 1
לימודי יהדות- 8
לימודי מוצרי צריכה ביתיים- 1
לימודי מידע- 2
לימודי משפחה- 1
לימודי תיירות ומלונאות- 2
לימודיי הנחיית קבוצות הורים- 1
לימודים כלליים- 15
לימודים כלליים במדעי הרוח והחברה- 7
לימודים כללים- 1
לימודים רב תחומיים- 7
לימודים רב תחומיים בחטיבות:משאבי אנוש, חינוך- 1
לימודים רב תחומיים במדעי החברה- 15
לשון עברית- 1
לשון עברית ניהול ידע ומידענות ארגונית- 1
מדיה דיגיטלית- 1
מדיניות חוץ- 1
מדיניות ציבורית- 13
מדיניות ציבורית מינהל- 3
מדעי בריאות הסביבה- 1
מדעי הבריאות- 6
מדעי הבריאות והסביבה- 1
מדעי ההתנהגו- 1
מדעי ההתנהגות- 30
מדעי החברה- 48
מדעי החברה והחינוך- 12
מדעי החברה/ עבודה סוציאלית- 1
מדעי החיים- 13
מדעי הטבע והחיים- 2
מדעי היהדות- 1
מדעי היהדות חינוך עברי- 3
מדעי הים והסביבה הימית- 3
מדעי המדינה- 49
מדעי המדינה + אנגלית- 1
מדעי המדינה וביקורת פנימית- 1
מדעי המדינה ויחב"ל- 3
מדעי המדינה ומנהל ציבורי- 6
מדעי המחשב- 21
מדעי המחשב וחינוך לניהול- 3
מדעי המעבדה הרפואית- 4
מדעי הסביבה- 1
מדעי הרוח- 1
מדעי הרוח והחברה- 2
מדריך ספורט- 1
מוזיקה וחינוך מיוחד- 1
מומחה מחשבים- 1
מוסיקה- 6
מוסמך לבריאות הציבור- 2
מורה דרך מוסמך- 1
מזכירה משפטית- 1
מזכירה רפואית- 1
מזכירות רפואית- 3
מחול- 3
מחלקה ללימודים רב תחומיים- 1
מחנך למיניות- 13
מחקר מעבדה תזה- 3
מחשבים- 11
מחשבים - מתמטיקה- 1
מחשבת ישראל וחינוך- 3
מטפלות- 5
מטפלת זוגית ומשפחתית- 1
מטפלת/גננת- 2
מיומנות- 2
מיכשור רנטגן- 1
מיכשור רפואי- 2
מימון- 3
מימשל- 1
מינהל הבריאות- 11
מינהל למנהלים- 2
מינהל מערכות בריאות- 55
מינהל עסקים ומערכות מידע- 1
מיניות ואינטימיות- 1
מכונאות- 3
מכינה- 2
מכינה לרפואה- 1
מכינה קדם אקדמית- 1
מלונאות- 5
מנהל בריאות- 7
מנהל ומדיניות החינוך- 3
מנהל ומדיניות ציבורית- 49
מנהל חינוכי- 33
מנהל עסקים- 115
מנהל עסקים ומערכות מידע- 1
מנהל עסקים ומשאבי אנוש- 6
מנהל ציבורי- 17
מנהל ציבורי וביקורת פנים- 1
מסלול לקידום נוער- 1
מסלול מנהלים- 2
מעבדה רפואית- 3
מערכות תוכנה- 1
מערכת הבריאות- 1
מקרא וספרות- 2
משאבי אנוש- 1
משחק- 11
משחק וחינוך- 1
משפחה וקהילה- 3
משפטים- 63
מתמטיקה- 4
מתמטיקה שימושית- 1
נהג אוטובוס- 4
נטורופטיה רפואה משלימה- 1
ניהול- 4
ניהול בריאות- 2
ניהול ובקרה תעשייתית- 7
ניהול וישוב סכסוכים- 3
ניהול וישוב סכסוכים - תזה- 1
ניהול ושיווק- 2
ניהול ושיווק טכנולוגיה- 2
ניהול ותיאום קהילתי- 3
ניהול טכנולוגיה- 2
ניהול מחסן ומערכות- 1
ניהול מלכ"רים- 5
ניהול מלכרים- 1
ניהול מערכות בריאות MA- 1
ניהול מערכות הבריאות- 1
ניהול מערכות חינוך- 13
ניהול רשתות- 3
ניהול תעשיתי ושיווק- 3
ניתוח מערכות- 1
סוציולוגיה- 4
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה- 12
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה - 2
סוציולוגיה והוראה- 1
סוציולוגיה וחינוך- 1
סיייעת שיניים- 21
סייעות חינוכי- 1
סייעות רפואת שיניים- 1
סייעת רופא שיניים- 1
סייעת רפואת שיניים- 2
סייעת שינים- 2
סיעוד- 142
סיעוד אחות מוסמכת- 1
ספרות- 4
ספרות (עצוב שיער)- 1
ספרות אנגלית- 3
ספרות ומקרא- 5
עבודה סוציאלית- 146
עו"ס- 2
עובד מעבדה לתואר ראשון- 1
עיצוב אופנה- 8
עיצוב גרפי- 1
עיצוב טקסטיל ופנים- 2
עיצוב פנים- 1
עיצוב שיער- 2
פיזותרפיה- 2
פילוסופיה- 1
פיסיקה/הנדסת אלקטרואופטיקה- 1
פסיכודרמה- 1
פסיכולוגיה- 3
פסיכולוגיה וחינוך- 5
פסיכולוגיה חינוכית- 3
פסיכולוגיה קלינית- 4
פסיכותרפיה - טיפול משפחתי וזוגי- 1
פרמקולוגיה (תזה)- 1
פרקטיקה בעבודה סוציאלית- 3
צורפות- 4
צילום וידאו והדמיה- 4
קולנוע וטלויזיה- 11
קורס אונקולוגיה- 3
קורס אנגלית- 1
קורס גישור- 1
קורס היבטים יעוציים חינוכיים- 1
קורס טיפול נמרץ משולב- 1
קורס מיילדות- 1
קורס קציני ביטחון- 1
קידום וטיפול בנוער- 24
קידום נוער- 3
קלינאות תקשורת- 1
קריינות- 1
קרימינולוגיה- 29
קרימינולוגיה ואכיפת חוק- 3
קרימינולוגיה וחוק- 6
קרימינולוגיה וחינוך- 1
קרימינולוגיה וסוציולוגיה- 4
קרימינולוגיה קלינית- 2
רב תחומי במדעי החברה והרוח- 12
רוקחות- 4
ריפוי בעיסוק- 6
ריפוי בעיסוק MA - 1
רפואה- 18
רפואה מונעת ,דוקטורט- 4
רפואה משלימה- 2
רפואת שיניים- 2
רפלקסולוגיה- 1
שיווק טכנולוגי- 2
שיננות- 1
שיננית- 19
שמאות מקרקעין- 1
שרטטות מכונות ממוחשב- 1
תולדות עם ישראל- 3
תיאטרון- 1
תיירות- 3
תכנות- 1
תכנות מחשבים- 7
תכנית מנהלים- 2
תנ"ך- 1
תנ"ך תושב"ע חינוך - 1
תעודת הוראה- 31
תעודת הוראה / חינוך- 1
תעודת הוראה בהיסטוריה- 1
תקשורת- 12
תקשורת ומדעי המדינה- 3
תקשורת חזותית- 8
תקשורת חזותית ועיצוב גרפי- 1
תקשורת סלולארית- 1
תקשורת, יצירה וביקורת- 3
תקשרות המונים- 5
תקשרות ותנך- 4
תקשרות חזותית- 5
תקשרות טלויזיה וקולנוע- 3
תרפיה באמנות- 1
אבטחת איכות - 1
אבטחת איכות ואמינות - 1
אדריכלות - 1
אדריכלות ועיצוב - 4
אדריכלות ועיצוב פנים - 1
אופנה - 8
אח מוסמך - 7
אחות מוסמכת - 3
אחות מעשית - 1
אחיות מוסמכות - 1
אחר - 22
איבחון דידקטי - 1
איבחון דינמי - 1
אימונולוגיה - 2
איפור מקצועי - 4
אלקטרוניקה - 1
אמנות - 7
אמנות הקולנוע והטלוויזיה - 2
אנגלית - 4
אנגלית - בינמסלולי - 1
ארכיאולוגיה - 1
ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה - 3
ארכיטקטורה - 1
בא כללי - 6
ביה"ס העל-יסודי - 3
ביה"ס למדיניות ציבורית - 8
ביה"ס למינהל עסקים - 7
ביה"ס לניהול - 1
ביה"ס לעבודה סוציאלית - 69
ביוטכנולוגיה - 5
ביוכימיה וטכנולוגיה של המזון - 1
ביוכימיה קלינית - 1
ביוכימיה קלינית PHD - 1
ביולוגיה - 1
ביולוגיה מולקולרית - 3
ביולוגיה מורחב - 1
ביטוח - 2
ביקורת ציבורית - 1
ביקורת ציבורית וארגונית - 1
בית הספר לבריאות הציבור - 2
בית הספר לחינוך - 14
בית הספר לרוקחות - 1
בלשנות - 6
בנקאות ושוק ההון - 1
בריאות הציבור - 7
בריאות הציבור MA - 1
בריאות הציבור MPH מסלול קליני - 1
גיאוגרפיה - 2
גיל הרך - 11
גיל הרך/גננות - 8
גישור - 5
גננות והגיל הרך - 11
גננות לגיל הרך - 8
גננות לחינוך מיוחד - 2
גריאטריה - 3
הוראה - 58
הוראה / חינוך - 2
הוראה באומנות - 3
הוראה בחינוך מיוחד - 7
הוראה במדעים מדויקים - 1
הוראה וייעוץ חינוכי - 1
הוראה לגיל הרך - 8
הוראה רב תחומית במדעי הרוח - 3
הוראת האמנות - 2
הוראת המדעים - 5
הוראת המוסיקה - 3
הוראת המנהל - 1
הוראת תנ"ך ותושב"ע - 1
החברה והממשל / קרימינולוגיה - 1
היבטים פסיכולוגיים וחברתיים - 1
היסטוריה - 7
המחלקה להסטוריה, פילוסופיה ויהדות - 2
המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה - 2
המחלקה לניהול וכלכלה - 2
המחלקה לסוציולוגיה,מדע המדינה ותקשורת - 1
הנדסאי - 66
הנדסאי אלקטרוניקה - 25
הנדסאי אלקטרוניקה וחשמל - 1
הנדסאי ביוטכנולוגיה - 2
הנדסאי בניין משולב - 1
הנדסאי בנין - 1
הנדסאי חשמל - 17
הנדסאי מחשבים - 6
הנדסאי מיקרוסופט - 5
הנדסאי מכונות - 2
הנדסאי מכטרוניקה - 1
הנדסאי קול - 2
הנדסאי קולנוע וטלויזיה - 1
הנדסאי רשתות - 2
הנדסאי שיווק - 1
הנדסאי תוכנה - 15
הנדסאי תעשיה וניהול - 53
הנדסאי תקשורת חזותית - 1
הנדסאית ביוטכנולוגיה - 1
הנדסאית מכשור רפואי - 2
הנדסה - 5
הנדסה אזרחית - 10
הנדסה כימית - 5
הנדסה מכנית - 1
הנדסת אוירונאוטיקה וחלל - 2
הנדסת אוירונאטיקה וחלל - 2
הנדסת אלקטרוניקה - 14
הנדסת ביוטכנולוגיה - 4
הנדסת בנין - 4
הנדסת חומרים - 7
הנדסת חשמל - 29
הנדסת חשמל ואלקטרוניקה - 19
הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה - 2
הנדסת כמיה וביוטכנולוגיה - 1
הנדסת מכונות - 39
הנדסת מכונות מכטרוניקה - 3
הנדסת מערכות - 2
     הנדסת מערכות מידע - 1
הנדסת מערכות תקשורת - 1
הנדסת תוכנה - 41
הנדסת תעשייה וניהול - 22
הנהלת חשבונות - 3
הנחיית הורים - 6
הנחיית קבוצות - 3
הנחיית קבוצות בדרמה - 1
הנחיית קבוצות הורים - 12
הסבה לעבודה סוציאלית - 3
הסכמה לאחיות - 4
הסמכה - 1
הסמכה לאחות מוסמכת - 1
הסמכה לאחיות - 1
הפעלת מכשור רפואי - 3
הפקולטה לאומנויות - 4
הפקולטה לביולוגיה - 2
הפקולטה להנדסה - 4
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית - 1
הפקולטה להנדסה ביו-רפואית - 1
הפקולטה להנדסה כימית - 4
הפקולטה להנדסת חומרים - 1
הפקולטה להנדסת חשמל - 3
הפקולטה להנדסת מכונות - 5
הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול - 2
הפקולטה לחינוך - 31
הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות - 7
הפקולטה למדעי הבריאות - 11
הפקולטה למדעי החברה - 1
הפקולטה למדעי החברה והמתמטיקה - 2
הפקולטה למדעי חקלאות, מזון וסביבה - 1
הפקולטה למדעי הטבע - 1
הפקולטה למדעי היהדות - 3
הפקולטה למדעי המחשב - 7
הפקולטה למדעי הרוח (וביה"ס לחינוך) - 1
הפקולטה למדעים מדוייקים - 1
הפקולטה למשפטים - 29
הפקולטה למתמטיקה - 1
הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב - 4
הפקולטה לניהול - 9
הפקולטה לרפואה - 13
הפקולטה לרפואת שיניים - 5
הפרעות תקשורת - 2
השלמה להסמכה - 2
השלמה להסמכה בסיעוד - 71
השלמה לחשבונאות - 1
השתלמות כללית - 2
חברה-פוליטיקה - 2
חינוך - 307
חינוך מיוחד - 1
חינוך / מדעי המדינה - 1
חינוך אנתרופוסופי - 1
חינוך בילתי פורמלי ואנרופולוגיה - 1
חינוך בלתי פורמאלי ולימודי ארץ ישראל - 1
חינוך בלתי פורמלי - 13
חינוך בטכנולוגיות למידה ומערכות למידה - 1
חינוך גופני - 9
חינוך דמוקרטי - 1
חינוך והוראה - 16
חינוך והיסטוריה - 2
חינוך ולשון עברי - 1
חינוך ומקרא - 7
חינוך וסוציולוגיה - 7
חינוך וספרות - 6
חינוך ותקשורת - 1
חינוך יסודי - 1
חינוך יסודי - 1
חינוך לגיל הרך - 42
חינוך למיניות - 4
חינוך לשוני בחברה רב תרבותית - 1
חינוך מיוחד - 70
חינוך מיוחד - גן עד ו' - 2
חינוך מיוחד גילאים 21-6 - 3
חינוך מתמטי - 2
חינוך מתמטי לביה"ס יסודי - 1
חנוך מיוחד - 1
חשבונאות - 15
חשבונאות - שנת השלמה - 1
חשבונאות והוראה - 1
חשבונאות ומערכות מידע - 2
חשבונאות ניהולית - 15
חשמל - 2
חשמל ואלקטרוניקה - 1
חשמלאות רכב - 1
טיפול בבעלי חיים - 1
טיפול ואבחון בקשיי למידה - 2
טיפול וקידום נוער - 6
טיפול משפחתי - 5
טכנאי מוסמך - 2
טכנאי מוצרים - 1
טכנאי מחשבים ומנהל רשתות - 1
טכנאי מחשבים ורשתות - 3
טכנאי מכונות - 2
טכנאי מכוניות - 1
טכנאי תעשיה וניהול - 4
טכנאי תעשייה וניהול - 10
טכנאית PC - 2
טכנולוגיה רפואית - 2
טכנולוגיית המדע - 1
יהדות - 5
יחסים בינלאומיים - 4
ייעוץ ארגוני - 2
ייעוץ ופתוח ארגוני - 5
ייעוץ חינוכי - 90
ייעוץ חינוכי - 1
ייעוץ חינוכי ויהדות - 1
יעוץ - 7
יעוץ וניהול תיק השקעות - 1
יעוץ ותקשורת - 1
יעוץ חינוכי - 1
יעוץ מס - 1
כימיה - 10
     כלכלה - 13
כלכלה וחשבונאות - 9
כלכלה ומדעי המדינה - 1
כלכלה ומנהל עסקים - 4
כלכלה וניהול - 3
לא ידוע - 36
להשלים - 3
לוגיסטיקה - 4
לימודי אפריקה - 1
לימודי ארץ ישראל - 3
לימודי ביטחון - 3
לימודי דמוקרטיה בין-תחומיים - 1
לימודי יהדות - 8
לימודי מוצרי צריכה ביתיים - 1
לימודי מידע - 2
לימודי משפחה - 1
לימודי תיירות ומלונאות - 2
לימודיי הנחיית קבוצות הורים - 1
לימודים כלליים - 15
לימודים כלליים במדעי הרוח והחברה - 7
לימודים כללים - 1
לימודים רב תחומיים - 7
לימודים רב תחומיים:משאבי אנוש, חינוך - 1
לימודים רב תחומיים במדעי החברה - 15
לשון עברית - 1
לשון עברית ניהול ידע ומידענות ארגונית - 1
מדיה דיגיטלית - 1
מדיניות חוץ - 1
מדיניות ציבורית - 13
מדיניות ציבורית מינהל - 3
מדעי בריאות הסביבה - 1
מדעי הבריאות - 6
מדעי הבריאות והסביבה - 1
מדעי ההתנהגו - 1
מדעי ההתנהגות - 30
מדעי החברה - 48
מדעי החברה והחינוך - 12
מדעי החברה/ עבודה סוציאלית - 1
מדעי החיים - 13
מדעי הטבע והחיים - 2
מדעי היהדות - 1
מדעי היהדות חינוך עברי - 3
מדעי הים והסביבה הימית - 3
מדעי המדינה - 49
מדעי המדינה + אנגלית - 1
מדעי המדינה וביקורת פנימית - 1
מדעי המדינה ויחב"ל - 3
מדעי המדינה ומנהל ציבורי - 6
מדעי המחשב - 21
מדעי המחשב וחינוך לניהול - 3
מדעי המעבדה הרפואית - 4
מדעי הסביבה - 1
מדעי הרוח - 1
מדעי הרוח והחברה - 2
מדריך ספורט - 1
מוזיקה וחינוך מיוחד - 1
מומחה מחשבים - 1
מוסיקה - 6
מוסמך לבריאות הציבור - 2
מורה דרך מוסמך - 1
מזכירה משפטית - 1
מזכירה רפואית - 1
מזכירות רפואית - 3
מחול - 3
מחלקה ללימודים רב תחומיים - 1
מחנך למיניות - 13
מחקר מעבדה תזה - 3
מחשבים - 11
מחשבים - מתמטיקה - 1
מחשבת ישראל וחינוך - 3
מטפלות - 5
מטפלת זוגית ומשפחתית - 1
מטפלת/גננת - 2
מיומנות - 2
מיכשור רנטגן - 1
מיכשור רפואי - 2
מימון - 3
מימשל - 1
מינהל הבריאות - 11
מינהל למנהלים - 2
מינהל מערכות בריאות - 55
מינהל עסקים ומערכות מידע - 1
מיניות ואינטימיות - 1
מכונאות - 3
מכינה - 2
מכינה לרפואה - 1
מכינה קדם אקדמית - 1
מלונאות - 5
מנהל בריאות - 7
מנהל ומדיניות החינוך - 3
מנהל ומדיניות ציבורית - 49
מנהל חינוכי - 33
מנהל עסקים - 115
מנהל עסקים ומערכות מידע - 1
מנהל עסקים ומשאבי אנוש - 6
מנהל ציבורי - 17
מנהל ציבורי וביקורת פנים - 1
מסלול לקידום נוער - 1
מסלול מנהלים - 2
מעבדה רפואית - 3
מערכות תוכנה - 1
מערכת הבריאות - 1
מקרא וספרות - 2
משאבי אנוש - 1
משחק - 11
משחק וחינוך - 1
משפחה וקהילה - 3
משפטים - 63
מתמטיקה - 4
מתמטיקה שימושית - 1
נהג אוטובוס - 4
נטורופטיה רפואה משלימה - 1
     ניהול - 4
ניהול בריאות - 2
ניהול ובקרה תעשייתית - 7
ניהול וישוב סכסוכים - 3
ניהול וישוב סכסוכים - תזה - 1
ניהול ושיווק - 2
ניהול ושיווק טכנולוגיה - 2
ניהול ותיאום קהילתי - 3
ניהול טכנולוגיה - 2
ניהול מחסן ומערכות - 1
ניהול מלכ"רים - 5
ניהול מלכרים - 1
ניהול מערכות בריאות MA - 1
ניהול מערכות הבריאות - 1
ניהול מערכות חינוך - 13
ניהול רשתות - 3
ניהול תעשיתי ושיווק - 3
ניתוח מערכות - 1
סוציולוגיה - 4
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה - 12
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה - 2
סוציולוגיה והוראה - 1
סוציולוגיה וחינוך - 1
סיייעת שיניים - 21
סייעות חינוכי - 1
סייעות רפואת שיניים - 1
סייעת רופא שיניים - 1
סייעת רפואת שיניים - 2
סייעת שינים - 2
סיעוד - 142
סיעוד אחות מוסמכת - 1
ספרות - 4
ספרות (עצוב שיער) - 1
ספרות אנגלית - 3
ספרות ומקרא - 5
עבודה סוציאלית - 146
עו"ס - 2
עובד מעבדה לתואר ראשון - 1
עיצוב אופנה - 8
עיצוב גרפי - 1
עיצוב טקסטיל ופנים - 2
עיצוב פנים - 1
עיצוב שיער - 2
פיזותרפיה - 2
פילוסופיה - 1
פיסיקה/הנדסת אלקטרואופטיקה - 1
פסיכודרמה - 1
פסיכולוגיה - 3
פסיכולוגיה וחינוך - 5
פסיכולוגיה חינוכית - 3
פסיכולוגיה קלינית - 4
פסיכותרפיה - טיפול משפחתי וזוגי - 1
פרמקולוגיה (תזה) - 1
פרקטיקה בעבודה סוציאלית - 3
צורפות - 4
צילום וידאו והדמיה - 4
קולנוע וטלויזיה - 11
קורס אונקולוגיה - 3
קורס אנגלית - 1
קורס גישור - 1
קורס היבטים יעוציים חינוכיים - 1
קורס טיפול נמרץ משולב - 1
קורס מיילדות - 1
קורס קציני ביטחון - 1
קידום וטיפול בנוער - 24
קידום נוער - 3
קלינאות תקשורת - 1
קריינות - 1
קרימינולוגיה - 29
קרימינולוגיה ואכיפת חוק - 3
קרימינולוגיה וחוק - 6
קרימינולוגיה וחינוך - 1
קרימינולוגיה וסוציולוגיה - 4
קרימינולוגיה קלינית - 2
רב תחומי במדעי החברה והרוח - 12
רוקחות - 4
ריפוי בעיסוק - 6
ריפוי בעיסוק MA - 1
רפואה - 18
רפואה מונעת ,דוקטורט - 4
רפואה משלימה - 2
רפואת שיניים - 2
רפלקסולוגיה - 1
שיווק טכנולוגי - 2
שיננות - 1
שיננית - 19
שמאות מקרקעין - 1
שרטטות מכונות ממוחשב - 1
תולדות עם ישראל - 3
תיאטרון - 1
תיירות - 3
תכנות - 1
תכנות מחשבים - 7
תכנית מנהלים - 2
תנ"ך - 1
תנ"ך תושב"ע חינוך - 1
תעודת הוראה - 31
תעודת הוראה / חינוך - 1
תעודת הוראה בהיסטוריה - 1
תקשורת - 12
תקשורת ומדעי המדינה - 3
תקשורת חזותית - 8
תקשורת חזותית ועיצוב גרפי - 1
תקשורת סלולארית - 1
תקשורת, יצירה וביקורת - 3
תקשרות המונים - 5
תקשרות ותנך - 4
תקשרות חזותית - 5
תקשרות טלויזיה וקולנוע - 3
תרפיה באמנות - 1
 
 
   

מספר המילגאים לפי שנים:

 

תשנ”ד - 5
תשנ”ה - 11
תשנ”ו - 21
תשנ”ז - 80
תשנ”ח - 120
תשנ”ט - 139
תש”ס  - 176
תשס”א  - 230
תשס”ב - 236
תשס”ג - 270
תשס”ד - 270
תשס”ה  - 258
תשס”ו - 246
 
תשס”ז - 212
תשס"ח - 163
תשס"ט -  130
תש"ע - 150
תשע"א - 102
תשע"ב - 100
תשע"ג - 141
תשע"ד - 73
תשע"ה - 67
תשע"ו - 92
תשע"ז - 178
תשע"ח - 138
תשע"ט - 240
------------------------------------------
                    סה”כ:   3,707
 
 


ועד מנהל

צגה מלקו

צגה מלקו

דירקטורית, עיתונאית

ד"ר צגה מלקו נולדה באתיופיה ועלתה לארץ בשנת 1984, כשהייתה בת שש-עשרה. צגה למדה באוניברסיטת בר אילן, שם סיימה תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה. היא המשיכה בלימודיה והייתה בין הראשונים שקיבלו מלגת לימודים מקרן חנן עינור תוך שהיא מסיימת את לימודי התואר השני בעסקים במכללת טורו קולג' בירושלים. לאחרונה היא סיימה לימודי דוקטורט במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת אדם מיקייביץ'. בשנת 2014 צגה כתבה ספר בשם, "לא בבית ספרנו", המתעד את הגזענות שבה נתקלה במאמציה להעביר את ילדיה לבית ספר טוב יותר. צגה חברה בוועדה הציבורית של מרכז מורשת בגין, בנוסף לתפקידים רבים אחרים שהיא נושאת בהתנדבות בממשל, בעיתונות ובתרבות. כבר שלושה עשורים שצגה מחזיקה קריירה עיתונאית פעילה והיא מילאה שורה של תפקידים ברשות השידור, בטלוויזיה וגם ברדיו. צגה ידועה במיוחד כי היא האשה הראשונה וכן הראשונה מקהילת יוצאי אתיופיה שמונו למנהלי רשת א' ברדיו.

מזה שנים רבות צגה פועלת למען קידום קהילת יוצאי אתיופיה בארץ. בין שלל עיסוקיה היא שימשה עורכת ראשית לעיתון "פאנה", עיתון של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל המפורסם באמהרית ועברית. צגה מאמינה מאד בחשיבות של ההשכלה הגבוהה לקידום קהילת יוצאי אתיופיה בארץ. היא שימשה בוועד המנהל של קרן חנן עינור משנת 1994, והחל משנת 2008 שימשה כיו"ר הוועד. צגה היא אם לשני בנים, עמנואל ויונתן.
שרה עינור ז

שרה עינור ז"ל

מייסדת שותפה, יו"ר של כבוד

אודות שרה עינור
שרה עינור ז"ל נולדה בתל אביב ב-1925 ונפטרה בנובמבר 2016. היא הקדישה את חייה לחיזוק החיים היהודיים בישראל ובעולם. לאחר סיום לימודיה בסמינר לוינסקי למורים, לימדה במשך שנתיים בכפר הנוער שפייה ונשלחה ע"י המוסד לעלייה ב' לאיטליה ולמרסיי לטפל בילדים ויתומים מצפון אפריקה ומאירופה שהיו בדרכם למדינה החדשה - ישראל. לאחר חזרתה ייסדה את המחלקה הנשית בקרן היסוד. לאחר נישואיה לחנן עינור נולדו להם 2 ילדים והיא שירתה לצידו של חנן בתפקידיו כשגריר בקנדה, ארה"ב, אפריקה ומקסיקו. לאחר מותו ייסדה את הקרן ע"ש חנן עינור והייתה הרוח החיה מאחורי פעילותה שנים רבות. היא האמינה בכוחם של יוצאי אתיופיה להשתלב בחינוך האקדמי בישראל. בניהול הארגון מביתה שבירושלים היא תמכה וסייעה לכל מי שרצה להתקדם, הכירה כל סטודנט וסטודנט והכל בהערכה ובאהבה רבה.
עמוס עינור

עמוס עינור

מנכ"ל און אייר בע"מ

כבן של דיפלומט התחנך עמוס בארה"ב. עם ניסיון ניהולי נרחב יש לעמוס קשרים באירופה, מרכז , דרום וצפון אמריקה ודובר מספר שפות. ב- 1982 עמוס ייסד והיה מנכ"ל של חברת און אייר, אחת מחברות השכרת ציוד תקשורת מהגדולות בארץ, בהתמחות במצלמות ,קול , עריכה ושירותי לווין עבור חברות טלוויזיה מהארץ ומחו"ל. הוא עבד גם עם ארגונים ממשלתיים ופרטיים להפקה של סרטים במגוון ז'נרים. עמוס היה אחראי על ניהול פרויקטים (בתקציב של עד 3 מיליון $). הוא בעל ידע נרחב בניהול תקציב, תפעול, דיווח חודשי ושנתי ובעמידה ביעדים.
ציפי (ציפורה) רון

ציפי (ציפורה) רון

מנכ"ל תנועת סובלנות

גב' ציפי רון הינה יו"ר ועדת איכות הסביבה במועצת ארגוני הנשים בישראל וכן מכהנת כמנכ"ל תנועת סובלנות- תנועה לא מפלגתית למניעת האלימות בישראל.
מיכה פלדמן

מיכה פלדמן

מנהל האגף האתיופי בסוכנות היהודית לשעבר

מ-1970 מיכה פלדמן עבד בתחום העלייה והקליטה. מ-1982 הוא הקדיש את חייו להבאת יהודי אתיופיה לישראל, ולסיוע בקליטתם בחברה הישראלית. לפני "מבצע שלמה" מיכה שימש כראש המשלחת של הסוכנות היהודית באתיופיה וכשגריר ישראל שם. הוא השתתף במבצע "שלמה", אשר בשנת 1991 הצליח להביא בסוף השבוע אחד 14,310 יהודי אתיופיה מתוך אדיס אבבה הנצורה. מיכה מדבר אמהרית שוטפת ומכיר כמעט כל משפחה אתיופית בישראל. בשל כך הוא מוכר בעדה בתור "אבא מיכה". כיום מיכה משמש כמנהל מחלקת האתיופית בתוך “סלע - המרכז הישראלי לניהול משברים”, ארגון דואג לעולים חדשים מאתיופיה ובריה”מ לשעבר, שהיו מוכים בידי אסונות.
שמואל ילמה

שמואל ילמה

אחראי אזורי, פיתוח קהילתי, ג'וינט ישראל, אשלים

מאז שנת 2009 משמש שמואל כראש תחום בכיר לפיתוח קהילתי ,קידום בריאות וקיימות ב'ג'וינט ישראל-אשלים'. במסגרת סמכותו אחראי על פיתוח וניהול ארצי של תכניות קהילתיות כוללניות למען ילדים ובני נוער במצבי סיכון ובראשם תכנית הדגל 'מוטב יחדיו' הפועלת בשכונות עוני ומצוקה בכל רחבי הארץ. קודם לכן , שימש כראש תחום מסד קליטה- שותפות אסטרטגית לקליטת קבע של עולים ובין השנים 2004-2006 יזם את הקמת מרכזי הצעירים לגילאי 18-30 ושימש כמנהל הראשון של המיזם. את שרותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים , נבחר לקצין מצטיין של חילות השדה וסיים בדרגת סגן בתפקיד ראש מדור סיור בבית ספר לסיור ומודיעין. השכלה לשמואל תואר שני בייעוץ חינוכי ותואר ראשון בהצטיינות במנהל חינוכי של המחלקה לחינוך, שניהם מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. שמואל מתגורר במודיעין, נשוי לבלה ואב לעדן, שי ובן. בזמנו הפנוי מבלה ברכיבת שטח על אופניים, ריצה ותרומה לקהילה. בנוסף לתפקידו כחבר ועד המנהל של הקרן, שמואל עצמו גם בוגר הקרן.
צבי גינוסר

צבי גינוסר

פיתוח עיסקי

מנכ"ל היי טק לשעבר עם 30 שנות ניסיון. עבד בתפקידים ניהוליים שונים בממשלת ישראל (במשרד האוצר) ובחברות פרטיות (אינטל, נומוניקס ומיקרון טכנולוגיות) בדגש על הצד העסקי והאסטרטגי. כיום מייעץ לחברות הייטק ישראליות בתחום האסטרטגי. צבי פעל בהתנדבות באקדמיה של בצלאל וכיום בבית חולים "אלין". בעל תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העיברית, נשוי עם 3 ילדים ומתגורר במבשרת ציון. צבי הצטרף לוועד המנהל של קרן חנן עינור בשנת 2011.
יוסף אברמוביץ

יוסף אברמוביץ

מנכ"ל Energiya Global Capital

עבד בתחום העליה והקליטה של יוצאי אתיופיה מעל 30 שנה, הוא עזר לייסד את התאחדות הסטודנטים של יוצאי אתיופיה, אירגן את הועידה הראשונה למען עליית יהודי אתיופיה, עמד מול רובה שלוף בצפון אתיופיה ושירת כמספר 3 ברשימת "עתיד אחד" בכנסת. ביחד עם דבורה גרייסמן עבד בצמידות עם AMB. ביצירת הפעילות האקטיביסטית הגלובלית שהובילה בסופו של דבר למבצע "שלמה". יוסי נלווה אל ראש הממשלה בביקורו האחרון באתיופיה בתפקידו כמייסד שותף בתעשיית קולטי השמש של ישראל ומזרח אפריקה. הוא נבחר ע"י רשת ה- CNN כאחד מששת היזמים הירוקים של העולם. יוסי זכה באיתור ה"ירוק העולמי" בכנסת ומכהן כמנכ"ל חברת גלובל אנרגיה, יזם סולרי. הוא נשוי לרבנית סוזן סילברמן ולהם 5 ילדים, 2 מהם ממוצא אתיופי.
קובי בנדלק

קובי בנדלק

מנכ"ל InsrTech Israel

קובי בנדלק, אל"מ במילואים. תואר ראשון במדעי החברה תואר שני במשפטים. משמש בשנה האחרונה כמנכ"ל InsrTech Israel. מייסד רשף חברת בת מקב' מגדל ברוקר ביטוח שהתמקד בביטוח סיכונים מיוחדים בשנים שעברו שימש כחבר מועצת העיר שוהם דירקטור בחברות העירוניות וחבר ועדת תיכנון ובניה של העיר. חבר ועד מנהל של עמותת דרך ארץ מכינה קדם צבאית.
שמעון סולומון

שמעון סולומון

חבר כנסת לשעבר, מפלגת יש עתיד

סולומון נולד בכפר קטן במחוז תיגראי שבאתיופיה. בשנת 1980 כשהיה בן 11 עלה ברגל לישראל במסגרת "מבצע אחים" יחד עם הוריו וחמישה מששת אחיו ואחיותיו. סולומון היה מנהל פיתוח מודל ההדרכה והמערך החינוכי בכפר הנוער "אגהוזו-שלום", כפר ליתומים ניצולי רצח העם ברואנדה. לפני כן שימש כמנהל מרכז קליטה בבאר שבע והיה שליח עלייה באדיס אבבה. קודם לכן היה מנהל התעסוקה הארצי לאקדמאים יוצאי אתיופיה בסוכנות היהודית. שימש יועץ מקצועי לענייני חינוך ושילוב עולים לשני שרי חינוך וניהל את חוגי הסיור לעולים בחברה להגנת הטבע. שימש כמנכ"ל עמותת "שבו בנים" המפעילה מרכז קהילתי ליוצאי אתיופיה בבאר שבע. במסגרת פעילותו הציבורית התנדב סולומון בארגון רופאים לזכויות אדם המסייע למהגרים פליטים, חבר בוועד של קרן "אייסף", עמותות "עלמי"א" הפועלת לקידום הילד והמשפחה של ישראלים יוצאי אתיופיה ו"טבקה" המעניקה סיוע משפטי לאנשי קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. סולומון כיהן בין היתר כחבר הנהלת תיאטרון יוצאי אתיופיה "נטלה". בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ולימודים לקראת לתואר מוסמך (MA) במינהל ומדיניות חינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים והגיע לדרגת רב סרן במילואים. החל משנת הלימודים 2015-2016 סולומון התמנה למנכ"ל בית הספר החקלאי "כפר סילבר" שנמצא ליד אשקלון.
פנינה אגניהו

פנינה אגניהו

מנהלת ממשקים וסינרגיה, היחידה לאסטרטגיה, תכנון ותוכן, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

פנינה שבה משליחות בכירה של הסוכנות היהודית בפדרציית וושינגטון, טרום השליחות ניהלה את מרכז הלל באוניברסיטת תל אביב, שם פעלה לקידום שיח נרחב ומגוון של תרבות יהודית- ישראלית חברתית. בעבר הייתה פעילה במספר יוזמות בחברה הישראלית, ביניהן מייסדת תנועת "עורו", חברת ועד בארגון "אחרי", עמיתת כוח משימה ליוזמה בינלאומית לעמיות יהודית של פדרציית ניו יורק וקרן נדב חברת ועד מנהל באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ממובילי תדמיתה של הקהילה האתיופית בישראל סביב חג ה"סיגד" ועוד. לפנינה נסיון עשיר כמרצה אורחת של ארגונים יהודים ומוסדות חינוך ברחבי העולם סביב נושא זהות יהודית בישראל ויהודי אתיופיה בישראל. בשנת 2012 מונתה כנציגה ציבורית במועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2014, בחגיגות 66 לעצמאות ישראל בסימן מחווה לנשים, פנינה נבחרה על ידי עיתון "הארץ" כאחת מ -66 הנשים הישראליות המשפיעות שכדאי להכיר. בשנת 2016 במסגרת שליחותה בפדרציית וושניגטון קיבלה פנינה את אות פרס הצטיינות המקצועית ע"ש טד ב. פרבר על עבודתה בפיתוח תוכנית ייחודית על ישראל ועל רבדיה המורכבים כמדינה וכחברה עבור בני נוער בוושניגטון. פנינה בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה והיסטוריה של עם ישראל ובעלת תואר שני בתכנית למנהלים למנהיגות ציבורית פוליטית. ילידת אתיופיה שעלתה לארץ בגיל שלוש, לה ולבעלה שני ילדים איתן וארז.
עו

עו"ד זאב קסו

ראש התכנית לקידום סטודנטים יוצאי אתיופיה להשכלה גבוהה ולפיתוח מנהיגות חברתית בקריה האקדמית אונו

עו"ד זאב קסו הוא ראש התכנית לקידום סטודנטים יוצאי אתיופיה להשכלה גבוהה ולפיתוח מנהיגות חברתית בקריה האקדמית אונו. התכנית נועדה לחולל מהפכה אמיתית בקרב יוצאי אתיופיה באמצעות הקניית השכלה גבוהה במקצועות יוקרתיים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה בחברה הישראלית תוך פיתוח מנהיגות אישית וחברתית.
חגי ארליך

חגי ארליך

חגי ארליך הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. עד 2012 היה יועץ אקדמי באוניברסיטה הפתוחה, שם היא אחראי על פיתוח לימודי המזרח התיכון. הוא זכה בפרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו בתחום לימודי אפריקה לשנת 2010.
חיים קונפינו

חיים קונפינו

פיתוח עסקי

20 שנה סמנכ"ל, מנכ"ל ודירקטור בחברות הייטק. ולפני כן 20 שנה במשרד ראש הממשלה. הקים וניהל פרויקטים מורכבים בשווי עשרות מליונים במדינות עולם השלישי. ב-1981 מעורב בעליה הבלתי ליגלית מאתיופיה. ב-1989 שליח ישראל לאתיופיה. מעורב במאמצים המדיניים לחידוש היחסים בין ישראל לאתיופיה, להעלאת יהודי אתיופיה ולהקמת השגרירות ב-1990. ב-1991 שותף לתכנון וביצוע "מבצע שלמה". ואחר כך ממניחי הקשר לשילטון החדש. ב-1994-1997 נציג אזורי אחראי בין השאר גם לאתיופיה. סיוע לשגרירות בנושאי עליה. ב-2003 במסגרת עבודה בחברת הייטק - הקמת פרויקט הדרכונים האתיופי עבור משרד ההגירה האתיופי וניהול הקשר עם הלקוח באופן שוטף עד 2016. נשוי אב ל-4 בנים. וסבא ל-3 נכדים.


הצוות שלנו

אמיי דובר

אמיי דובר

אחראית קשרי חוץ ופרויקטים מיוחדים

איימי דובר מחויבת לערכים של תיקון עולם וחינוך למען שינוי חברתי ויש לה ניסיון רב הן מיקצועית והן אישית בתחומים אלה. איימי ייסדה בשנים האחרונות את ארגון "שימו לב" המחבר בין תורמים מצפון אמריקה לעמותות ללא מטרות רווח בישראל. הרעיון נולד לאחר ניסיון של 20 שנה בתחום של חינוך בלתי פורמלי ועבודה התנדבותית עם ארגונים חברתיים למען צדק חברתי בישראל ובקנדה, מרכז אמריקה ואפריקה. יש לה ניסיון רב בתחום החינוכי עם אוכלוסיות מודרות, תוכניות קהילתיות, תוכניות למידה בנוסף לקשר עמוק עם קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. לאיימי תואר ראשון בספרות אנגלית ותקשורת מאוניברסיטת יורק ותואר שני בפדגוגיה ולימודי תרבות, כולל ניסיון בזיכרון תרבותי במסגרת המכון החינוכי באוניברסיטת טורונטו. בנוסף איימי למדה פוטותרפיה בבית ספר נגאר במוסררה בירושלים. היא עבדה בתחום הטיפולי בעזרת הצילום, הכתיבה והתיאטרון ב- 9 השנים האחרונות. היא מנהלת גם קבוצות ליולדות באופן פרטי בירושלים. בשנת 2000 איימי עלתה לישראל מקנדה. היא גרה כיום בירושלים עם בעלה ו-4 בניה.
עדי איטלמן

עדי איטלמן

ניהול אתר הקרן

עדי איטלמן מטפל באתר הקרן משנת 2012. הוא עלה לארץ עם משפחתו מארה"ב בשנת 1977, בעל תארים .B.Sc מאוניברסיטת בן-גוריון ו-MBA מאוניברסיטת ת"א. עדי מתגורר באביאל ועוסק בהוראת מתמטיקה לתלמידים ביישובי אלונה.
קרן משה שוקרון

קרן משה שוקרון

רכזת סטודנטים

קרן בוגרת תואר ראשון (B.A) בכלכלה וחשבונאות מאוניברסיטת אריאל. במקביל לעבודתה בקרן היא מתנדבת בארגון פעמונים שמסייע למשפחות לשפר את התנהלותן הפיננסית ולנהל חיים כלכליים מאוזנים. קרן נשואה ומתגוררת במושב סמוך לירושלים.


התורמים שלנו

מעל 25,000$
לב למען ישראל, נורווגיה
Friends of Ethiopian Jews
קרן דליה ואלי הורביץ
UJA ניו-יורק
הפדרציה היהודית של סיאטל
The Richard & Susan Master Family Foundation, Jewish Federation of the Lehigh Valley
Harry Louis Yanoff and Jeannette Master Yanoff Charitable Fund of the Cumberland Community Foundati
Glencore Society for Education and Welfare
קרן משפחת ארקין
קרן קסירר יוסף וקריסטינה
JDC - ג’וינט ישראל


15,000$ עד 25,000$
Kennedy Leigh Charitable Trust
משפחת וייס
הפדרציה של מטרו-ווסט
10,000$ עד 15,000$
Frieze Family Foundation
The Good People Fund
משפחת שוורץ
5,000$ עד 10,000$
בנק לאומי
רדימיקס
לאומי MAX
בנק דיסקונט
Young Israel of West Hempstead
To Save a Life Foundation
The Everett Foundation
Paul and Pearl Caslow Foundation
עד 5,000$
צ'ק פוינט