אודות

מי אנחנו

המשימה שלנו

קרן חנן עינור נוסדה ע"י שרה עינור בשנת 1994 לזכרו של חנן עינור. המשימה שלנו היא לתת מענה בתחום ההשכלה לקהילת יוצאי אתיופיה על-ידי תמיכה ברכישת השכלה גבוהה לאותם אלה מבין יוצאי אתיופיה בישראל שהם בעלי כישרונות ומוטיבציה להתקדם ולהצליח.

החזון שלנו הוא לעבוד ישירות עם יוצאי אתיופיה בישראל ולעזור ביצירת גרעין מנהיגותי המחויב גם לקהילה וגם לחברה כולה ולהעצים דור חדש להצליח ולשגשג בחברה הישראלית. 
קרן חנן עינור מעודדת אתיופים ישראלים להשיג מטרות אלה על-ידי הענקת מלגות למספר נבחר של סטודנטים כתמיכה בחינוכם, בנוסף לייעוץ אישי, תמיכה ועידוד לאורך תקופת הלימודים עד להשגת התואר.

הישגים

במשך שני העשורים האחרונים חילקה הקרן מעל 4572 מלגות לסטודנטים בלמעלה מ-90 תחומי לימוד. מעבר לעזרה הכלכלית המלגה מעבירה לסטודנט מסר של תמיכה ועידוד לקראת השגת המטרה האקדמית והגשמת החלום למרות הקשיים שבדרך.

הקרן תומכת בסטודנטים הבאים

בעזרת התוכנית שלנו, סטודנטים יוצאי אתיופיה יכולים להקדיש את זמנם ללימודים, ללא חשש כלכלי ובכך להוריד את אחוז הנושרים.

הגשת כתב האמנה לקיסר היילה סלסיי ב-1971

חנן עינור פעל בהתנדבות להקמת אגודת הידידות ישראל-אפריקה ועמד בראשה עד יום מותו. במשך שנות עבודתו הרבות למען אפריקה יצר חנן קשרים חזקים עם אתיופיה וחלם על העלאת יהודי אתיופיה לישראל. 

קרן חנן עינור הפכה למורשת שלו, המסייעת לאפשר עתיד טוב יותר ליהודי אתיופיה בישראל. 

לזכרו

חנן עינור ז"ל

חנן עינור (הנס סונבורן) יליד פרנקפורט, עזב את גרמניה ב-1935 והצטרף לקיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן.
במלחמת העולם השניה, שירת בצבא הבריטי ופעל מעבר לקווי האויב בצרפת הכבושה.  
עם סיום המלחמה הצטרף לפעולות עליה ב’ באירופה וסייע לניצולי השואה להגיע לארץ ישראל. בין שאר תפקידיו ופעולותיו, כיהן כמתרגם רשמי בין שלטונות צרפת והאניה: ”אקסודוס” באותם חודשים שעגנה עצורה בנמל מרסיי.
 
עם קום מדינת ישראל, הצטרף לשירות משרד החוץ. במרוצת ארבעה עשורים של פעילותו במשרד החוץ שירת את המדינה בברזיל, בקנדה, במשלחת ישראל בארגון האומות המאוחדות; כיהן פעמיים כראש המחלקה לאפריקה של משרד החוץ; היה בין מניחי היסודות לשיתוף פעולה בינלאומי וייצג את ישראל כשגריר בסנגל, במקסיקו ובאתיופיה.

ויקיפדיה

ספרים שפרסם

תמונה 2
חנן עינור ז"ל 1916-1993

סקירה היסטורית קצרה

על קהילת יוצאי אתיופיה

מאז העת העתיקה שמרו יהודי אתיופיה על זיקתם ליהדות ולמסורת. הערגה לירושלים היתה תמיד במרכז חייהם. למרות קשיים רבים ומורכבים, זכו יהודי אתיופיה במאה ה-20 לממש את החלום ולהגיע לירושלים.

1975 – הממשלה הישראלית מחליטה להחיל את חוק השבות על יהודי אתיופיה. 
 
1979-1983 ממשלת ישראל באמצעות אנשי המוסד מארגנת מבצעי עליה חשאיים דרך סודן. 
 
1984-1985 – מבצע "משה" מהווה את השיא של העלייה מסודן כש-7,000 עולים מגיעים ב-23 טיסות חשאיות ממחנות הפליטים בסודן דרך אירופה לישראל. בתקופה זו נפטרים אנשים רבים במחנות ממחלות ומקשיי הדרך. בעקבות דליפה תקשורתית מופסק המבצע והקשר עם סודן נותק למספר שנים. 
 
1986-1990 – למרות הקשיים, נערכים מספר מבצעים סודיים ויתרת הפליטים בסודן, כ- 1,500 במספר, מועלים לישראל ובכך מגיע מספר העולים הכולל מבני הקהילה לכ-16,000.
1990 – חידוש היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה ופתיחת שגרירות ישראל באדיס אבבה מהווה מוקד משיכה ליהודי אתיופיה, המגיעים בקבוצות לעיר הבירה בציפייה לעליה מסודרת. 
 
1991 – במשך שנה עולים בכל חודש כ- 200 עולים, אך עם התחזקות מלחמת האזרחים באתיופיה מתגבשת התוכנית להפעלת רכבת אווירית לישראל. ב- 24 למאי מתחיל מבצע "שלמה", הנמשך 36 שעות ובו עולים לארץ 14,310 מאנשי "ביתא ישראל". 
 
2021 – כיום חיים בישראל כ- 145,000 יהודים ממוצא אתיופי והעליה ממשיכה גם כיום, על-פי החלטות הממשלה השונות.

האתגרים הניצבים בפני קהילת יוצאי אתיופיה בישראל

למרות שבשני העשורים האחרונים השתלבו יוצאי אתיופיה במישורים רבים בחברה הישראלית, עדיין ישנם פערים בהשוואה לכלל החברה בישראל.
 
מחקרים אחרונים מצביעים על כך שרק 30% מקרב יוצאי אתיופיה בישראל מסיימים תיכון ומוציאים בגרות (לעומת 50% באוכלוסיה הכללית). ההכנסה החודשית הממוצעת של משפחה של יוצאי אתיופיה היא 8,165 ₪ (כ- 2,200$) לעומת ממוצע כללי של משפחה בישראל שעומד על 13,009 ₪. בנוסף, ישנן כ-27% משפחות חד-הוריות – כמות כפולה מן האחוז באוכלוסיה הכללית. 
 
המציאות המצטיירת מנתונים אלה גורמת לרבים מיוצאי אתיופיה מוכשרים ובעלי מוטיבציה להיכנע ללחצים כלכליים ונפשיים ולמצוא עצמם במעגל אינסופי של עוני, שקשה מאוד להחלץ ממנו. מציאות זו גם מונעת את מימוש הפוטנציאל המקצועי הגלום בהם, שאליו הם שואפים להגיע.
 
כיום נאלצת הקרן לסרב לכ- 60% מהפונים אלינו, עקב מחסור בתקציב.

ידוע לנו שרבים מהסטודנטים המסורבים על ידנו לקחו חופשה של שנה מהלימודים או הפסיקו את לימודיהם בכלל.

נשירה כלכלית זו קשורה ישירות למספר המלגות שאנו יכולים לספק בשנה.

התוכנית שלנו מאפשרת לסטודנטים מוכשרים לסיים את לימודיהם כשהמרכיב הכלכלי אינו מהווה גורם מכריע.