Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

עדכונים חשובים מלחמת חרבות ברזל / סוכות 2023

אודות

מי אנחנו

המשימה שלנו

קרן חנן עינור נוסדה ע"י שרה עינור בשנת 1994 לזכרו של חנן עינור. המשימה שלנו היא לתת מענה בתחום ההשכלה לקהילת יוצאי אתיופיה על-ידי תמיכה ברכישת השכלה גבוהה לאותם אלה מבין יוצאי אתיופיה בישראל שהם בעלי כישרונות ומוטיבציה להתקדם ולהצליח.

החזון שלנו הוא לעבוד ישירות עם יוצאי אתיופיה בישראל ולעזור ביצירת גרעין מנהיגותי המחויב גם לקהילה וגם לחברה כולה ולהעצים דור חדש להצליח ולשגשג בחברה הישראלית. 
קרן חנן עינור מעודדת אתיופים ישראלים להשיג מטרות אלה על-ידי הענקת מלגות למספר נבחר של סטודנטים כתמיכה בחינוכם, בנוסף לייעוץ אישי, תמיכה ועידוד לאורך תקופת הלימודים עד להשגת התואר.

הישגים

במשך שני העשורים האחרונים חילקה הקרן מעל 5000 מלגות לסטודנטים בלמעלה מ-90 תחומי לימוד. מעבר לעזרה הכלכלית המלגה מעבירה לסטודנט מסר של תמיכה ועידוד לקראת השגת המטרה האקדמית והגשמת החלום למרות הקשיים שבדרך.

הקרן תומכת בסטודנטים הבאים

בעזרת התוכנית שלנו, סטודנטים יוצאי אתיופיה יכולים להקדיש את זמנם ללימודים, ללא חשש כלכלי ובכך להוריד את אחוז הנושרים.

הגשת כתב האמנה לקיסר היילה סלסיי ב-1971

חנן עינור פעל בהתנדבות להקמת אגודת הידידות ישראל-אפריקה ועמד בראשה עד יום מותו. במשך שנות עבודתו הרבות למען אפריקה יצר חנן קשרים חזקים עם אתיופיה וחלם על העלאת יהודי אתיופיה לישראל. 

קרן חנן עינור הפכה למורשת שלו, המסייעת לאפשר עתיד טוב יותר ליהודי אתיופיה בישראל. 

לזכרו

חנן עינור ז"ל

חנן עינור (הנס סונבורן) יליד פרנקפורט, עזב את גרמניה ב-1935 והצטרף לקיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן.
במלחמת העולם השניה, שירת בצבא הבריטי ופעל מעבר לקווי האויב בצרפת הכבושה.  
עם סיום המלחמה הצטרף לפעולות עליה ב’ באירופה וסייע לניצולי השואה להגיע לארץ ישראל. בין שאר תפקידיו ופעולותיו, כיהן כמתרגם רשמי בין שלטונות צרפת והאניה: ”אקסודוס” באותם חודשים שעגנה עצורה בנמל מרסיי.
 
עם קום מדינת ישראל, הצטרף לשירות משרד החוץ. במרוצת ארבעה עשורים של פעילותו במשרד החוץ שירת את המדינה בברזיל, בקנדה, במשלחת ישראל בארגון האומות המאוחדות; כיהן פעמיים כראש המחלקה לאפריקה של משרד החוץ; היה בין מניחי היסודות לשיתוף פעולה בינלאומי וייצג את ישראל כשגריר בסנגל, במקסיקו ובאתיופיה.

סקירה היסטורית קצרה

על קהילת יוצאי אתיופיה

מאז העת העתיקה שמרו יהודי אתיופיה על זיקתם ליהדות ולמסורת. הערגה לירושלים היתה תמיד במרכז חייהם. למרות קשיים רבים ומורכבים, זכו יהודי אתיופיה במאה ה-20 לממש את החלום ולהגיע לירושלים.

1975 – הממשלה הישראלית מחליטה להחיל את חוק השבות על יהודי אתיופיה. 
 
1979-1983 ממשלת ישראל באמצעות אנשי המוסד מארגנת מבצעי עליה חשאיים דרך סודן. 
 
1984-1985 – מבצע "משה" מהווה את השיא של העלייה מסודן כש-7,000 עולים מגיעים ב-23 טיסות חשאיות ממחנות הפליטים בסודן דרך אירופה לישראל. בתקופה זו נפטרים אנשים רבים במחנות ממחלות ומקשיי הדרך. בעקבות דליפה תקשורתית מופסק המבצע והקשר עם סודן נותק למספר שנים. 
 
1986-1990 – למרות הקשיים, נערכים מספר מבצעים סודיים ויתרת הפליטים בסודן, כ- 1,500 במספר, מועלים לישראל ובכך מגיע מספר העולים הכולל מבני הקהילה לכ-16,000.
1990 – חידוש היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה ופתיחת שגרירות ישראל באדיס אבבה מהווה מוקד משיכה ליהודי אתיופיה, המגיעים בקבוצות לעיר הבירה בציפייה לעליה מסודרת. 
 
1991 – במשך שנה עולים בכל חודש כ- 200 עולים, אך עם התחזקות מלחמת האזרחים באתיופיה מתגבשת התוכנית להפעלת רכבת אווירית לישראל. ב- 24 למאי מתחיל מבצע "שלמה", הנמשך 36 שעות ובו עולים לארץ 14,310 מאנשי "ביתא ישראל". 
 
2021 – כיום חיים בישראל כ- 145,000 יהודים ממוצא אתיופי והעליה ממשיכה גם כיום, על-פי החלטות הממשלה השונות.

האתגרים הניצבים בפני קהילת יוצאי אתיופיה בישראל

למרות שבשני העשורים האחרונים השתלבו יוצאי אתיופיה במישורים רבים בחברה הישראלית, עדיין ישנם פערים בהשוואה לכלל החברה בישראל.
 
מחקרים אחרונים מצביעים על כך שרק 30% מקרב יוצאי אתיופיה בישראל מסיימים תיכון ומוציאים בגרות (לעומת 50% באוכלוסיה הכללית). ההכנסה החודשית הממוצעת של משפחה של יוצאי אתיופיה היא 8,165 ₪ (כ- 2,200$) לעומת ממוצע כללי של משפחה בישראל שעומד על 13,009 ₪. בנוסף, ישנן כ-27% משפחות חד-הוריות – כמות כפולה מן האחוז באוכלוסיה הכללית. 
 
המציאות המצטיירת מנתונים אלה גורמת לרבים מיוצאי אתיופיה מוכשרים ובעלי מוטיבציה להיכנע ללחצים כלכליים ונפשיים ולמצוא עצמם במעגל אינסופי של עוני, שקשה מאוד להחלץ ממנו. מציאות זו גם מונעת את מימוש הפוטנציאל המקצועי הגלום בהם, שאליו הם שואפים להגיע.
 
כיום נאלצת הקרן לסרב לכ- 60% מהפונים אלינו, עקב מחסור בתקציב.

ידוע לנו שרבים מהסטודנטים המסורבים על ידנו לקחו חופשה של שנה מהלימודים או הפסיקו את לימודיהם בכלל.

נשירה כלכלית זו קשורה ישירות למספר המלגות שאנו יכולים לספק בשנה.

התוכנית שלנו מאפשרת לסטודנטים מוכשרים לסיים את לימודיהם כשהמרכיב הכלכלי אינו מהווה גורם מכריע.

ליקה כהנת, קייס הדנה בן תקויה, 1910-2020

ליקה כהנת (קייס הקייסים) הדנה בן טקויה, ממנהגים הבולטים ומבשרי הציונות של קהילת ביתא ישראל יוצאי אתיופיה, הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 97, יממה לאחר פטירת רעייתו אלמיטו המנוחה ז"ל. השניים היו נשואים למעלה-77 שנים, לא נפרדו בחייהם אף לא במותם שניהם הובאו למנוחות בבית העלמין בבית שמש.

ליקה כהנת, הדנה בן תקויה זצ"ל נולד בכפר גורבה במחוז גונדר שבאתיופיה אמו נפטרה בעודו צעיר, גדל אצל דודתו עד שאביו נישא בשנית. בגיל 12 התקבל ללימודי קייס אצל מלקוייש (נזיר) בכפר גנה, לאחר סיום את לימודיו הוסמך לקייס הקהילה. ב-1954 עבר הכשרה להוראה עברית ויהדות ע"י הסוכנות היהודית בעיר אסמרה שבאתיופיה, לאחר סיום הכשרתו החל כמורה וכמחנך לשפה עברית ויהדות בכפרים בקהילות יהודיות באתיופיה. במקביל כיהן כקייס הקהילה המקומית בכפר אמבובר. ב-1976, לאחר עלייתו לארץ של ליקה כהנת, קייס ברהן בן ברון, קייס הדנה מונה לתפקיד ליקה כהנת (לקייס הקייסים) במקומו של ליקה לכהנת, קייס ברהן בן ברוך. ליקה כהנת, קייס הדנה תקויה הגיע לישראל בשנת 1985, בלב המחלקות והמחאה הקשה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מול דרישת הרבנות הראשית לגיור לחומרא. מיד לאחר עלייתו לישראל החל לפעול לביטול דרישת הרבנות הראשית, אז רבים מבני הקהילה זעמו מאוד על דרישת הרבנות הראשית וטענו שכלל אינם צריכים להתגייר. בסוף התקבלה עמדה, על ידי הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בשל קו מנתון שנקט, ליקה כהנת, קייס הדנה, הוכרז על ידי קומץ קטן של מפגינים של בני הקהילה כמשתף פעולה עם הרבנות הראשית לישראל והוכרז כאישיות בלתי רצויה.

החלטה נוספת שקיבל, ליקה כהנת, להכיר את הממתינים לעלייה במחנות בגונדר ובאדיס אבבה כחלק מביתא ישראל ופעל להעלאתם לארץ. החלטה זו עוד העמיקה את המחלוקת בנו ולבן הקייסים אחרים. ליקה כהנת, קייס הדנה, העמיד דורות של תלמידי חכמים (קייסים) וכתב ספרים רבים ופסקי ההלכה רבים בתחומים שונים ופסיקותיו ידועים בכל בית יוצאי אתיופיה בישראל. חלק מילדיו המשיכו את דרכו, אחד מבניו, הרב יוסף הדנה שליט"א, כיהן בעבר כרב הראשי להודות אתיופיה בישראל מטעם הרבנות הראשית.

יהי זכרו ברוך.