BA בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן
הכירו את מאיר מלקו, סטודנט המתחיל שנה שלישית של לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, ואב לשלושה! המסע של מאיר החל באתיופיה, בכפר בשם אמבובר. כמו רבים מבני הקהילה היהודית, עסקה משפחתו בחקלאות, וכבר בגיל 7 הצטרף לעבודה לסייע למשפחתו. כשהיה בן 9 החליטה משפחתו של מאיר לעלות לישראל. הם מכרו את כל חיות המשק והקרקעות שבבעלותם, קנו סוס, חמור, ומזון מיובש, ויצאו לדרך התלאות לישראל דרך סודאן, בקבוצה המונה 300 איש, כולל משפחתו של מאיר, בני דודים, סבים ושכנים. מאיר ומשפחתו צעדו ברגל בחשכת הליל במשך שבועיים. הם נתקלו בדרך בסכנות רבות ונשדדו ארבע פעמים. בהגיעם לסודאן, חשבו בטעות שיחול שיפור בתנאיהם. במקום זאת, מצאו עצמם במחנה פליטים צפוף ומוכה מחלות. בין אלפי היהודים שנפטרו שם נמנו אחותו בת ה-3 חודשים וכן בת-דודו הצעירה, עימה צעד יד ביד עד סודאן. אביו של מאיר החליט לעבור לעיר כדי לשמור על בריאותם. החיים היו קשים, הם לא דיברו את שפת המקום, וחיו מקטניות ולחם בלבד. משך כל הזמן הזה, רק האמונה העמוקה שעוד יגיעו לבסוף לירושלים היא שחיזקה את המשפחה. לבסוף, באוקטובר 1984, הגיע מאיר בגיל 11 וחצי, יחד עם חלק ממשפחתו (מחציתה הגיעה לאחר ששה חודשים) לישראל, במסגרת "מבצע משה". עם הגיעו, שוכנה המשפחה במרכז קליטה באשקלון ורק לאחר חודשים רבים אוחדה המשפחה כולה. כאשר הגיע מאיר לישראל לא ידע קרוא וכתוב כלל. הוא מצא עצמו בתכנית שמסייעת ליוצאי אתיופיה ללמוד מכונאות רכב, תחום שלא מצא בו עניין. למרות שסיים 12 שנות לימוד, לא השלים את לימודי הבגרות, וכלל לא שקל לימודים אקדמיים. רק בזמן שירותו הצבאי, כשנחשף לחלומות, למטרות ולשאיפות לעתיד של חבריו, החל מאיר לחשוב על תואר אקדמי. בגיל 24, עמל מאיר שנתיים להשלמת בחינות הבגרות, ובגיל 28 החל תואר BA בחינוך.לאחר סיום לימודיו, החל לעבוד עם נוער בסיכון, ולמרות שכבר היה לו תואר אקדמי, מאיר הגיע למסקנה שלצורך הבנה טובה יותר של בני הנוער איתם עבד, עליו ללמוד לתואר בעבודה סוציאלית. מאיר סיים שנה ב' של לימודיו באוניברסיטת בר אילן, והוא מצפה בכליון עיניים לתחילת שנתו האחרונה לתואר.
