Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

עדכונים חשובים מלחמת חרבות ברזל / סוכות 2023

ניוזלטר 39 – ספטמבר 2022

ניוזלטר 39 – ספטמבר 2022

ס. ביישנית מטבעה, אבל כשהיא מדברת על הלימודים עיניה מאירות וכולה התלהבות. "מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה לעבוד עם אנשים. רציתי להיות הגשר החיוני בין תרבות ילדותי לבין החיים בישראל. ידעתי שאסיים את השירות לאומי אלך ללמוד עבודה סוציאלית." ס. לא זוכרת את העלייה שלה ארצה – היא הגיעה בגיל 3 כשהיא במנשא על גב אמה. אחיה חלה בדרך ונפטר לפני שהגיעו לארץ. היא זוכרת את המשפחה מתאבלת, אך בזמנו לא הבינה את המשמעות. אחרי שנתיים במרכז הקליטה במבשרת ציון, ס. ומשפחתה עברו דרומה והתיישבו בבאר שבע כדי להיות קרובים יותר לבני משפחתם שעלו ארצה כמה שנים קודם לכן. ס. נשלחה לפנימייה דתית וזוכרת תחושה של חוסר שייכות. עובדת סוציאלית צעירה שמונתה לעבוד עם המשפחה לקחה אותה תחת חסותה ומאותו רגע, ס. זוכרת שידעה שזה יהיה יעודה. היא נשבעה להשיג תואר אקדמי ועבדה קשה כדי לשפר את העברית ולהצליח בלימודים. היא החליפה בית ספר ועד שהגיעה לתיכון כבר הרגישה שמצאה את מקומה. היא בחרה במגמת פסיכולוגיה והצטיינה בבגרויות. בשירות הלאומי ס. התנדבה בבית חולים לילדים וגילתה שהיא ממש טובה בעבודה עם חולים אונקולוגיים. היא סבלנית ועקבית מטבעה ויצרה קשר טוב עם הילדים הצעירים יותר. ס. מספרת שהייתה חצויה לגבי השייכות הדתית שלה, ועם הזמן נעשתה פחות דתייה. היא מציינת שבעלה חילוני, אבל הם בחרו לגדל את ארבעת ילדיהם עם ערכים יהודיים. היא עובדת במשרה חלקית תוך כדי לימודים וגידול ארבעה ילדים קטנים, שזה אתגר עצום אך היא אומרת שלא הייתה מוותרת על זה תמורת שום הון שבעולם. בזכות התמיכה מצד קרן עינור במיוחד לאורך לימודיה, שהתקיימו בזום בזמן הקורונה, התסכול שלה מופחת ביותר. המלגה מאפשרת לה לעבוד פחות שעות ולהתרכז בלימודים. ס. נחושה ומחוייבת ללימודים בכל מאודה. אנחנו בקרן עינור מאמינים שהיא תהיה עובדת סוציאלית מעולה שתחזיר לקהילה שלה עשרות מונים בשנים הבאות.

עיזרו לנו ותרמו היום

עזרו לנו לחזק וליצור דור עתיד איכותי , יחד נוכל להעניק עתיד טוב יותר.