HE
  |  
EN    
HE
  |  
EN    

קרן חנן עינור

ההרשמה לבקשת מלגה של קרן חנן עינור לשנת תשפ"ב (2021-22) תפתח ב-17/10/2021 ותסתיים ב-10/11/2021.
להרשמה למלגה לחצו כאן
ברכות לחבר הועד הותיק של קרן חנן עינור וחבר הכנסת לשעבר שמעון סולומון לרגל מינויו כשגריר ישראל באנגולה!

סולמון כיהן כחבר כנסת ויו״ר השדולה ליחסי ישראל-אפריקה, ניהל כפרי נוער ברואנדה ואת כפר הנוער החינוכי סילבר.

קרן חנן עינור


קרן חנן עינור נוסדה ע"י שרה עינור בשנת 1994 לזכרו של חנן עינור. המשימה שלנו היא לתת מענה בתחום ההשכלה לקהילת יוצאי אתיופיה על-ידי תמיכה ברכישת השכלה גבוהה לאותם אלה מבין יוצאי אתיופיה בישראל שהם בעלי כישרונות ומוטיבציה להתקדם ולהצליח.

קרא עוד >

ניוזלטר 37 - אוגוסט 2021


ברכות לחבר הועד הוותיק, ואחד ממקבלי המלגות הראשונים של קרן חנן עינור, וחבר הכנסת לשעבר שמעון סולומון לרגל מינויו כשגריר ישראל באנגולה!

קרא עוד >

הרשמה לניוזלטר

להתעדכן לפני כולם, הרשמו לניוזלטר שלנו

לביצוע תרומה חודשית לקרן חנן עינור

נא לבחור את הסכום הרצוי וללחוץ על כפתור "תרום"

תרום
חדש! לבוגרי ומלגאי קרן חנן עינור
תמיכת הקרן בקורס הכנה למבחני נציבות שירות המדינה.
לפרטים לחצו כאן
66% מבקשות סטודנטים למלגה מסורבות על-ידנו כל שנה עקב מחסור במשאבים. אתם יכולים להיות שותפים להצלחה שלהם!

לביצוע תרומות פטורות ממס* ליחצו כאן

4,572 מלגות חולקו על-ידי קרן חנן עינור לבוגריה עד עתה
הידעתם?
70% מבין מקבלי המלגות הן נשים
96% מבין מקבלי המלגות הינם ילידי אתיופיה
85% מבין מקבלי המלגות הינם הורים לילדים
59% מבין מקבלי המלגות קיבלו מלגה עבור תואר ראשון
26% מבין מקבלי המלגות קיבלו מלגה עבור תואר שני
13% מבין מקבלי המלגות קיבלו מלגה עבור לימודי תעודה או הכשרה
38% מבין מקבלי המלגות למדו חינוך / הוראה / עבודה סוציאלית
17% מבין מקבלי המלגות למדו מדעי החברה
12% מבין מקבלי המלגות למדו רפואה / סיעוד
96% מבין מקבלי המלגות שלנו מועסקים כיום
שיעור הנשירה בקרב המילגאים שלנו נמוך משמעותית מאחוז הנשירה הארצי בקרב סטודנטים בישראל

חלקה של קרן חנן עינור בחייהם של המלגאים


מי אנחנו

המשימה שלנו


קרן חנן עינור נוסדה ע"י שרה עינור בשנת 1994 לזכרו של חנן עינור. המשימה שלנו היא לתת מענה בתחום ההשכלה לקהילת יוצאי אתיופיה על-ידי תמיכה ברכישת השכלה גבוהה לאותם אלה מבין יוצאי אתיופיה בישראל שהם בעלי כישרונות ומוטיבציה להתקדם ולהצליח.
 
החזון שלנו הוא לעבוד ישירות עם יוצאי אתיופיה בישראל ולעזור ביצירת גרעין מנהיגותי המחויב גם לקהילה וגם לחברה כולה ולהעצים דור חדש להצליח ולשגשג בחברה הישראלית.
 
קרן חנן עינור מעודדת אתיופים ישראלים להשיג מטרות אלה על-ידי הענקת מלגות למספר נבחר של סטודנטים כתמיכה בחינוכם, בנוסף לייעוץ אישי, תמיכה ועידוד לאורך תקופת הלימודים עד להשגת התואר.
 

 

 

בעזרת התוכנית שלנו, סטודנטים יוצאי אתיופיה יכולים להקדיש את זמנם ללימודים, ללא חשש כלכלי ובכך להוריד את אחוז הנושרים.


לזכרו
חנן עינור ז"ל
1916-1993
 
חנן עינור (הנס סונבורן) יליד פרנקפורט, עזב את גרמניה ב-1935 והצטרף לקיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן.
 
במלחמת העולם השניה, שירת בצבא הבריטי ופעל מעבר לקווי האויב בצרפת הכבושה.  

חנן עינור בויקיפדיה


ספרים שפרסם חנן עינור:

AFRICA IN CRISIS H.I.M Hanan S. Aynor (כרך 1 מתוך 3)

AFRICA IN CRISIS CONGO Hanan S. Aynor

תולדות עלייה ב מצרפת Sonneborn

עם סיום המלחמה הצטרף לפעולות עליה ב’ באירופה וסייע לניצולי השואה להגיע לארץ ישראל. בין שאר תפקידיו ופעולותיו, כיהן כמתרגם רשמי בין שלטונות צרפת והאניה: ”אקסודוס” באותם חודשים שעגנה עצורה בנמל מרסיי.
 
עם קום מדינת ישראל, הצטרף לשירות משרד החוץ. במרוצת ארבעה עשורים של פעילותו במשרד החוץ שירת את המדינה בברזיל, בקנדה, במשלחת ישראל בארגון האומות המאוחדות; כיהן פעמיים כראש המחלקה לאפריקה של משרד החוץ; היה בין מניחי היסודות לשיתוף פעולה בינלאומי וייצג את ישראל כשגריר בסנגל, במקסיקו ובאתיופיה.
 

הקרן תומכת בסטודנטים הבאים

 לומדים לתואר שני או שלישי
 אנשים ללא תואר, עם ילדים, המעוניינים לשדרג את השכלתם
 סטודנטים שאינם זכאים לעזרה ממקורות אחרים
 לימודי תעודה לשדרוג מקצועי
 לומדים בתחומים החדשים ליוצאי אתיופיה ("פורצי דרך") 

הישגים

במשך שני העשורים האחרונים חילקה הקרן מעל 2800 מלגות לסטודנטים בלמעלה מ-50 תחומי לימוד. מעבר לעזרה הכלכלית המלגה מעבירה לסטודנט מסר של תמיכה ועידוד לקראת השגת המטרה האקדמית והגשמת החלום למרות הקשיים שבדרך.

  
הגשת כתב האמנה לקיסר היילה סלסיי ב-1971


 
חנן עינור פעל בהתנדבות להקמת אגודת הידידות ישראל-אפריקה ועמד בראשה עד יום מותו. במשך שנות עבודתו הרבות למען אפריקה יצר חנן קשרים חזקים עם אתיופיה וחלם על העלאת יהודי אתיופיה לישראל. 

קרן חנן עינור הפכה למורשת שלו, המסייעת לאפשר עתיד טוב יותר ליהודי אתיופיה בישראל. 
 


סרטון התדמית שלנו



על המלגות שלנו

קצת היסטוריה
 

קרן חנן עינור מסייעת לסטודנטים מוכשרים, יוצאי אתיופיה, בעלי מוטיבציה לרכוש השכלה גבוהה ולימודים מקצועיים. המטרה היא להגביר את מעורבות הצעירים בחיי הקהילה וטיפול בבעיותיה, שילובם בחיי החברה והכלכלה והקמת מנהיגות שתוביל קהילה זו ליתר אחריות ויוזמה לקידומה. 
 
הקרן מעניקה מלגות במגוון גדול של נושאים לפי בחירת הסטודנט, נטיית ליבו וכישוריו.
 
 


קריטריונים

זכאים להגיש בקשה סטודנטים העומדים בתנאים הבאים: 

  • סטודנטים יוצאי אתיופיה.
  • סטודנטים הלומדים במוסד לימודים המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה. 
  • סטודנטים לתואר ראשון אשר לומדים לפחות 12 שעות שבועיות, סטודנטים לתואר שני או שלישי וסטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה לפחות 6 שעות שבועיות. 
  • סטודנטים ללימודי תעודה אשר לומדים במסלול המאושר על ידי ועדת הקבלה של קרן חנן עינור.
  • סטודנטים לתואר ראשון שאינם מקבלים תמיכה ממנהל הסטודינטים/מל"ג.  
סטודנטים הלומדים לתואר ראשון ומקבלים מלגה ממנהל הסטודנטים/מל"ג אינם רשאים להגיש בקשה למלגה. 

בכל שנה הקריטריונים נפתחים מחדש בהתאם לתקציב השנתי שלנו לחלוקת מלגות של אותה שנה. לכן אנו ממליצים גם למי שנרשם בעבר ולא אושרה לו מלגה להרשם שוב גם השנה.

השתתפות בטקס חלוקת המלגות השנתי של קרן חנן עינור הינה תנאי לקבלת המלגה מטעם הקרן.



לקרן חנן עינור מספר סוגי מלגות, אשר לכל אחת לעתים קריטריונים נוספים. ביניהן:

מלגת יונה בוגלה ז"ל

מוענקת לסטודנט/ית בתחום הפסיכולוגיה.
 

מלגת שרה עינור ז"ל

מוענקת לסטודנט/ית בתחום תיאטרון / קולנוע.
 

מלגת אלקה עינור ז"ל

אלקה עינור, כלתו של חנן עינור, היגרה לישראל ממקסיקו ב-1981. היא עבדה בטלוויזיה הישראלית וניהלה מספר תוכניות חינוכיות בירושלים בארגונים שונים. לזכרה ובמטרה לעודד יוצאי אתיופיה ללמוד את מקצועות התקשורת (עיתונאות, טלוויזיה, רדיו, סרטים וכדומה) יסדה הקרן מלגה זו למצטיין בתחום. 
 

מלגת "פורצי דרך"

מלגות אלה מוענקות לסטודנטים המתחילים ללמוד תחום ייחודי ופורץ דרך. 
 

תכנית משותפת עם "סטארט אפ"

 

תנאי קבלה:  
  • צעירים יוצאי אתיופיה אשר לומדים לימודים אקדמאים, עדיפות לנשואים / בעלי משפחות / אמהות חד הוריות.
  • מגורים / לימודים באיזור הדרום
  • סטודנטים שלא מקבלים מלגה ממנהל הסטודנטים/מל"ג

ההתחייבות לתכנית: 

1. ביצוע 60 שעות פעילות חברתית
2. הגעה למפגשים אישיים במהלך השנה עם רכזת מלווה
3. הגעה לטקס מלגות של קרן חנן עינור
4. מסירת ציונים במהלך השנה
5. הגעה למערך הסדנאות (4 מפגשים + מפגש פתיחה + מסיבת סיום)





סטטיסטיקה

ב-2021 הענקנו 418 מלגות לפי הפילוחים הבאים:


מגדר



 
                           מצב משפחתי



 
המלגאים הראשונים תשנ"ד/ 1994




1994 - שרה עינור (שניה משמאל) ושגרירת אתיופיה בישראל (שלישית משמאל) עם חמשת מקבלי המלגות הראשונים

 

מספר הסטודנטים במקצועות הנתמכים מאז הקמת הקרן 1994-2019: 

 
 
אבטחת איכות - 1
אבטחת איכות ואמינות - 1
אדריכלות - 1
אדריכלות ועיצוב - 4
אדריכלות ועיצוב פנים - 1
אופנה - 8
אח/אחות מוסמכ/ת - 19
אחר - 22
אבחון דידקטי - 1
אבחון דינמי - 1
אימונולוגיה - 2
איפור מקצועי - 4
אמנות - 7
אמנות הקולנוע והטלוויזיה - 2
אנגלית - 5
ארכיאולוגיה - 1
ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה - 3
ארכיטקטורה - 1
תחום כללי - 6
הוראה ביה"ס העל-יסודי - 3
מדיניות ציבורית - 10
ניהול - 11
ביוטכנולוגיה - 5
ביוכימיה וטכנולוגיה של המזון - 1
ביוכימיה קלינית PHD - 2
ביולוגיה - 2
ביולוגיה מולקולרית - 3
ביטוח - 2
ביקורת ציבורית - 1
ביקורת ציבורית וארגונית - 1
רוקחות - 2
בלשנות - 6
בנקאות ושוק ההון - 2
בריאות הציבור - 7
6- MA בריאות הציבור
בריאות הציבור MPH מסלול קליני - 1
גיאוגרפיה - 2
גיל הרך - 11
גישור - 5
גננות והגיל הרך - 27
גננות חינוך מיוחד - 2
גריאטריה - 3
הוראה / חינוך - 60
הוראה בחינוך מיוחד - 7
הוראה וייעוץ חינוכי - 1
הוראה לגיל הרך - 8
הוראה רב תחומי במדעי הרוח - 4
הוראת אומנות ותיאטרון - 8
הוראת המדעים המדויקים - 7
הוראת המוסיקה - 3
הוראת תנ"ך ותושב"ע - 1
החברה והממשל / קרימינולוגיה - 3
היבטים פסיכולוגיים וחברתיים - 1
המחלקה להסטוריה, פילוסופיה ויהדות - 10
המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה - 2
המחלקה לניהול וכלכלה - 3
המחלקה לסוציולוגיה,מדע המדינה ותקשורת-3
הנדסאי - 66
הנדסאי אלקטרוניקה - 25
הנדסאי אלקטרוניקה וחשמל - 3
הנדסאי ביוטכנולוגיה - 2
הנדסאי בניין משולב - 1
הנדסאי בנין - 1
הנדסאי חשמל - 19
הנדסאי מחשבים - 6
הנדסאי מיקרוסופט - 5
הנדסאי מכונות - 2
הנדסאי מכטרוניקה - 1
הנדסאי קול - 2
הנדסאי קולנוע וטלויזיה - 1
הנדסאי רשתות - 2
הנדסאי שיווק - 1
הנדסאי תוכנה - 15
הנדסאי תעשייה וניהול -54
הנדסאי תקשורת חזותית - 1
הנדסאי ביוטכנולוגיה - 1
הנדסאי מכשור רפואי - 2
הנדסה - 5
הנדסה אזרחית - 11
הנדסה כימית - 5
הנדסה מכנית - 1
הנדסת אוירונאוטיקה וחלל -4
הנדסת אלקטרוניקה - 14
הנדסת ביוטכנולוגיה - 4
הנדסת בנין - 6
הנדסת חומרים - 7
הנדסת חשמל ואלקטרוניקה - 71
הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה - 3
הנדסת מכונות -40
 
     הנדסת מכונות מכטרוניקה - 4
הנדסת מערכות מידע - 7
הנדסת מערכות תקשורת - 1
הנדסת תוכנה - 43
הנהלת חשבונות - 4
הנחיית הורים - 6
הנחיית קבוצות - 3
הנחיית קבוצות בדרמה - 1
הנחיית קבוצות הורים - 13
הסבה לעבודה סוציאלית - 3
הפעלת מכשור רפואי - 3
הפקולטה לאומנויות - 5
הפקולטה לביולוגיה - 3
הפקולטה להנדסה - 8
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית - 1
הפקולטה להנדסה ביו-רפואית - 1
הפקולטה להנדסה כימית - 5
הפקולטה להנדסת חומרים - 2
הפקולטה להנדסת חשמל - 6
הפקולטה להנדסת מכונות - 10
הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול - 31
הפקולטה לחינוך - 54
הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות - 9
הפקולטה למדעי הבריאות - 23
הפקולטה למדעי החברה והמתמטיקה - 3
הפקולטה למדעי חקלאות, מזון וסביבה - 3
הפקולטה למדעי הטבע - 2
הפקולטה למדעי היהדות - 3
הפקולטה למדעי המחשב - 14
הפקולטה למדעים מדויקים - 1
הפקולטה למשפטים -32
הפקולטה למתמטיקה - 3
הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב -10
הפקולטה לניהול - 18
הפקולטה לרפואה - 19
הפקולטה לרפואת שיניים - 5
הפרעות תקשורת - 2
השלמה להסמכה בסיעוד - 73
השלמה לחשבונאות - 1
השתלמות כללית - 2
חברה-פוליטיקה - 2
חינוך - 316
חינוך / מדעי המדינה - 1
חינוך אנתרופוסופי - 1
חינוך בלתי פורמלי ואנתרופולוגיה - 1
חינוך בלתי פורמלי ולימודי ארץ ישראל - 1
חינוך בלתי פורמלי - 14
חינוך בטכנולוגיות למידה ומערכות למידה-1
חינוך גופני - 10
חינוך דמוקרטי - 1
חינוך והוראה - 16
חינוך והיסטוריה - 2
חינוך ולשון עברי - 1
חינוך ומקרא - 7
חינוך וסוציולוגיה - 7
חינוך וספרות - 6
חינוך ותקשורת - 1
חינוך יסודי - 2
חינוך לגיל הרך - 43
חינוך למיניות - 4
חינוך לשוני בחברה רב תרבותית - 1
חינוך מיוחד - 78
חינוך מיוחד - גן עד ו' - 2
חינוך מיוחד גילאים 21-6 - 4
חינוך מתמטיקה - 2
חינוך מתמטיקה לביה"ס יסודי - 1
חשבונאות - 16
חשבונאות והוראה - 1
חשבונאות ומערכות מידע - 2
חשבונאות ניהולית - 15
חשמלאות רכב - 1
טיפול בבעלי חיים - 1
טיפול ואבחון בקשיי למידה - 2
טיפול וקידום נוער - 6
טיפול משפחתי - 5
טכנאי מוסמך - 2
טכנאי מוצרים - 1
טכנאי מחשבים ומנהל רשתות - 4
טכנאי מכונות - 2
טכנאי מכוניות - 1
טכנאי תעשייה וניהול - 10
טכנאית PC - 2
טכנולוגיה רפואית - 2
טכנולוגיית המדע - 1
יהדות - 5
יחסים בינלאומיים - 6
ייעוץ ופיתוח ארגוני - 7
ייעוץ חינוכי - 96
ייעוץ חינוכי ויהדות - 1

 
     יעוץ וניהול תיק השקעות - 1
ייעוץ ותקשורת - 1
יעוץ מס - 1
כימיה - 10
כלכלה וחשבונאות - 18
כלכלה ומדעי המדינה - 5
כלכלה ומנהל עסקים - 17
לא ידוע - 39
לוגיסטיקה - 4
לימודי אפריקה - 1
לימודי ארץ ישראל - 3
לימודי ביטחון - 3
לימודי דמוקרטיה בין-תחומיים - 1
לימודי יהדות - 8
לימודי מוצרי צריכה ביתיים - 1
לימודי מידע - 2
לימודי משפחה - 1
לימודי תיירות ומלונאות - 2
לימודים כלליים במדעי הרוח והחברה - 44
לימודים רב תחומיים:משאבי אנוש,חינוך-18
לימודים רב תחומיים במדעי החברה - 92
לשון עברית - 1
לשון עברית ניהול ידע ומידענות ארגונית - 1
מדיה דיגיטלית - 1
מדעי הבריאות והסביבה - 2
מדעי התנהגות - 39
מדעי החברה/ עבודה סוציאלית - 1
מדעי החיים - 13
מדעי הטבע והחיים - 4
מדעי היהדות - 5
מדעי היהדות חינוך עברי - 3
מדעי הים והסביבה הימית - 3
מדעי המדינה וביקורת פנימית - 1
מדעי המדינה ויחב"ל - 4
מדעי המדינה ומנהל ציבורי - 59
מדעי המחשב - 22
מדעי המחשב וחינוך לניהול - 3
מדעי המעבדה הרפואית - 6
מדעי הסביבה - 1
מדריך ספורט - 1
מוזיקה וחינוך מיוחד - 1
מומחה מחשבים - 1
מוסיקה - 6
מורה דרך מוסמך - 1
מזכירה משפטית - 1
מזכירות רפואית -4
מחול - 3
מחנך למיניות - 13
מחקר מעבדה תזה - 3
מחשבים - 11
מחשבים - מתמטיקה - 1
מחשבת ישראל וחינוך - 3
מטפלות - 7
מטפלת זוגית ומשפחתית - 1
מיומנות - 2
מיכשור רנטגן - 1
מיכשור רפואי - 2
מנהל הבריאות - 11
מנהל למנהלים - 2
מנהל מערכות בריאות - 88
מיניות ואינטימיות - 1
מכונאות - 3
מכינה לרפואה - 1
מכינה קדם אקדמית - 4
מלונאות - 5
מנהל ומדיניות החינוך - 3
מנהל ומדיניות ציבורית - 53
מנהל חינוכי - 33
מנהל עסקים - 144
מנהל עסקים ומערכות מידע - 3
מנהל עסקים ומשאבי אנוש - 23
מנהל ציבורי - 17
מנהל ציבורי וביקורת פנים - 1
מסלול לקידום נוער - 1
מעבדה רפואית - 3
מערכות תוכנה - 1
מקרא וספרות - 9
משחק - 12
משחק וחינוך - 1
משפחה וקהילה - 3
משפטים - 63
מתמטיקה - 4
מתמטיקה שימושית - 3
נהג אוטובוס - 4
נטורופטיה רפואה משלימה - 1
ניהול ובקרה תעשייתית - 7
ניהול וישוב סכסוכים - 5
ניהול ושיווק טכנולוגיה - 5
ניהול ותיאום קהילתי - 3
 
     ניהול טכנולוגיה -32
ניהול מחסן ומערכות - 1
ניהול מלכרים - 6
ניהול מערכות בריאות MA - 5
ניהול מערכות חינוך - 16
ניהול רשתות - 3
ניהול תעשיתי ושיווק - 3
ניתוח מערכות - 1
סוציולוגיה - 4
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה - 19
סוציולוגיה והוראה - 1
סוציולוגיה וחינוך - 1
סיייעת שיניים - 27
סייעות חינוכי - 1
סיעוד -152
ספרות - 4
ספרות (עצוב שיער) - 1
ספרות אנגלית - 3
עבודה סוציאלית - 250
עיצוב אופנה - 8
עיצוב גרפי - 1
עיצוב טקסטיל ופנים - 3
עיצוב פנים - 1
עיצוב שיער - 2
פיזותרפיה - 2
פילוסופיה - 1
פיסיקה/הנדסת אלקטרואופטיקה - 2
פסיכודרמה - 1
פסיכולוגיה - 5
פסיכולוגיה וחינוך - 5
פסיכולוגיה חינוכית - 3
פסיכולוגיה קלינית - 8
פסיכותרפיה - טיפול משפחתי וזוגי - 1
פרמקולוגיה (תזה) - 1
צורפות - 4
צילום וידאו והדמיה - 4
קולנוע וטלויזיה - 11
קורס אונקולוגיה - 3
קורס אנגלית - 1
קורס גישור - 1
קורס היבטים יעוציים חינוכיים - 1
קורס טיפול נמרץ משולב - 1
קורס מיילדות - 1
קורס קציני ביטחון - 1
קידום וטיפול בנוער - 27
קלינאות תקשורת - 1
קריינות - 1
קרימינולוגיה - 37
קרימינולוגיה ואכיפת חוק - 9
קרימינולוגיה וחינוך - 2
קרימינולוגיה וסוציולוגיה - 4
קרימינולוגיה קלינית - 2
רב תחומי במדעי החברה והרוח - 13
ריפוי בעיסוק - 7
ריפוי בעיסוק MA - 1
רפואה - 18
רפואה מונעת ,דוקטורט - 4
רפואה משלימה - 3
רפואת שיניים - 2
רפלקסולוגיה - 1
שיווק טכנולוגי - 2
שיננית - 20
שמאות מקרקעין - 1
שרטטות מכונות ממוחשב - 1
תולדות עם ישראל - 3
תיאטרון - 1
תיירות - 3
תכנות מחשבים - 8
תכנית מנהלים - 2
תנ"ך תושב"ע חינוך - 2
תעודת הוראה - 32
תעודת הוראה בהיסטוריה - 1
תקשורת - 22
תקשורת ומדעי המדינה - 3
תקשורת חזותית - 14
תקשורת חזותית ועיצוב גרפי - 1
תקשורת סלולארית - 1
תקשורת, יצירה וביקורת - 3
תקשרות ותנך - 4
תקשרות טלויזיה וקולנוע - 3
תרפיה באמנות - 2
אופטומטריה -1
חברה ואמנויות -1
הוראת ביולוגיה ומדעי הסביבה-1
תוכנית WeCode פיתוח תוכנה-4
שירותי אנוש-1
פסיכולוגיה תעסוקתית -1
פיסיקה/הנדסה רפואית-1
 
 
 
   

מספר המילגאים לפי שנים:

 

תשנ”ד - 5
תשנ”ה - 11
תשנ”ו - 21
תשנ”ז - 80
תשנ”ח - 120
תשנ”ט - 139
תש”ס  - 176
תשס”א  - 230
תשס”ב - 236
תשס”ג - 270
תשס”ד - 270
תשס”ה  - 258
תשס”ו - 246
תשס”ז - 212
 
תשס"ח - 163
תשס"ט -  130
תש"ע - 150
תשע"א - 102
תשע"ב - 100
תשע"ג - 141
תשע"ד - 73
תשע"ה - 67
תשע"ו - 92
תשע"ז - 178
תשע"ח - 138
תשע"ט - 240
תש"פ - 306
תשפ"א - 418
------------------------------------------
                    סה”כ:   4,572
 
 


מייסדת העמותה

שרה עינור ז"ל

מייסדת שותפה, יו"ר של כבוד

אודות שרה עינור
שרה עינור ז"ל נולדה בתל אביב ב-1925 ונפטרה בנובמבר 2016. היא הקדישה את חייה לחיזוק החיים היהודיים בישראל ובעולם. לאחר סיום לימודיה בסמינר לוינסקי למורים, לימדה במשך שנתיים בכפר הנוער שפייה ונשלחה ע"י המוסד לעלייה ב' לאיטליה ולמרסיי לטפל בילדים ויתומים מצפון אפריקה ומאירופה שהיו בדרכם למדינה החדשה - ישראל. לאחר חזרתה ייסדה את המחלקה הנשית בקרן היסוד. לאחר נישואיה לחנן עינור נולדו להם 2 ילדים והיא שירתה לצידו של חנן בתפקידיו כשגריר בקנדה, ארה"ב, אפריקה ומקסיקו. לאחר מותו ייסדה את הקרן ע"ש חנן עינור והייתה הרוח החיה מאחורי פעילותה שנים רבות. היא האמינה בכוחם של יוצאי אתיופיה להשתלב בחינוך האקדמי בישראל. בניהול הארגון מביתה שבירושלים היא תמכה וסייעה לכל מי שרצה להתקדם, הכירה כל סטודנט וסטודנט והכל בהערכה ובאהבה רבה.

ועד מנהל

צגה מלקו

צגה מלקו

דירקטורית, עיתונאית

ד"ר צגה מלקו נולדה באתיופיה ועלתה לארץ בשנת 1984, כשהייתה בת שש-עשרה. צגה למדה באוניברסיטת בר אילן, שם סיימה תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה. היא המשיכה בלימודיה והייתה בין הראשונים שקיבלו מלגת לימודים מקרן חנן עינור תוך שהיא מסיימת את לימודי התואר השני בעסקים במכללת טורו קולג' בירושלים. לאחרונה היא סיימה לימודי דוקטורט במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת אדם מיקייביץ'. בשנת 2014 צגה כתבה ספר בשם, "לא בבית ספרנו", המתעד את הגזענות שבה נתקלה במאמציה להעביר את ילדיה לבית ספר טוב יותר. צגה חברה בוועדה הציבורית של מרכז מורשת בגין, בנוסף לתפקידים רבים אחרים שהיא נושאת בהתנדבות בממשל, בעיתונות ובתרבות. כבר שלושה עשורים שצגה מחזיקה קריירה עיתונאית פעילה והיא מילאה שורה של תפקידים ברשות השידור, בטלוויזיה וגם ברדיו. צגה ידועה במיוחד כי היא האשה הראשונה וכן הראשונה מקהילת יוצאי אתיופיה שמונו למנהלי רשת א' ברדיו.

מזה שנים רבות צגה פועלת למען קידום קהילת יוצאי אתיופיה בארץ. בין שלל עיסוקיה היא שימשה עורכת ראשית לעיתון "פאנה", עיתון של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל המפורסם באמהרית ועברית. צגה מאמינה מאד בחשיבות של ההשכלה הגבוהה לקידום קהילת יוצאי אתיופיה בארץ. היא שימשה בוועד המנהל של קרן חנן עינור משנת 1994, והחל משנת 2008 שימשה כיו"ר הוועד. צגה היא אם לשני בנים, עמנואל ויונתן.
עמוס עינור

עמוס עינור

מנכ"ל און אייר בע"מ

כבן של דיפלומט התחנך עמוס בארה"ב. עם ניסיון ניהולי נרחב יש לעמוס קשרים באירופה, מרכז , דרום וצפון אמריקה ודובר מספר שפות. ב- 1982 עמוס ייסד והיה מנכ"ל של חברת און אייר, אחת מחברות השכרת ציוד תקשורת מהגדולות בארץ, בהתמחות במצלמות ,קול , עריכה ושירותי לווין עבור חברות טלוויזיה מהארץ ומחו"ל. הוא עבד גם עם ארגונים ממשלתיים ופרטיים להפקה של סרטים במגוון ז'נרים. עמוס היה אחראי על ניהול פרויקטים (בתקציב של עד 3 מיליון $). הוא בעל ידע נרחב בניהול תקציב, תפעול, דיווח חודשי ושנתי ובעמידה ביעדים.
שמעון סולומון

שמעון סולומון

חבר כנסת לשעבר, מפלגת יש עתיד

סולומון נולד בכפר קטן במחוז תיגראי שבאתיופיה. בשנת 1980 כשהיה בן 11 עלה ברגל לישראל במסגרת "מבצע אחים" יחד עם הוריו וחמישה מששת אחיו ואחיותיו. סולומון היה מנהל פיתוח מודל ההדרכה והמערך החינוכי בכפר הנוער "אגהוזו-שלום", כפר ליתומים ניצולי רצח העם ברואנדה. לפני כן שימש כמנהל מרכז קליטה בבאר שבע והיה שליח עלייה באדיס אבבה. קודם לכן היה מנהל התעסוקה הארצי לאקדמאים יוצאי אתיופיה בסוכנות היהודית. שימש יועץ מקצועי לענייני חינוך ושילוב עולים לשני שרי חינוך וניהל את חוגי הסיור לעולים בחברה להגנת הטבע. שימש כמנכ"ל עמותת "שבו בנים" המפעילה מרכז קהילתי ליוצאי אתיופיה בבאר שבע. במסגרת פעילותו הציבורית התנדב סולומון בארגון רופאים לזכויות אדם המסייע למהגרים פליטים, חבר בוועד של קרן "אייסף", עמותות "עלמי"א" הפועלת לקידום הילד והמשפחה של ישראלים יוצאי אתיופיה ו"טבקה" המעניקה סיוע משפטי לאנשי קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. סולומון כיהן בין היתר כחבר הנהלת תיאטרון יוצאי אתיופיה "נטלה". בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ולימודים לקראת לתואר מוסמך (MA) במינהל ומדיניות חינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים והגיע לדרגת רב סרן במילואים. החל משנת הלימודים 2015-2016 סולומון התמנה למנכ"ל בית הספר החקלאי "כפר סילבר" שנמצא ליד אשקלון.
ציפי (ציפורה) רון

ציפי (ציפורה) רון

מנכ"ל תנועת סובלנות

גב' ציפי רון הינה יו"ר ועדת איכות הסביבה במועצת ארגוני הנשים בישראל וכן מכהנת כמנכ"ל תנועת סובלנות- תנועה לא מפלגתית למניעת האלימות בישראל.
פנינה אגניהו

פנינה אגניהו

מנהלת ממשקים וסינרגיה, היחידה לאסטרטגיה, תכנון ותוכן, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

פנינה שבה משליחות בכירה של הסוכנות היהודית בפדרציית וושינגטון, טרום השליחות ניהלה את מרכז הלל באוניברסיטת תל אביב, שם פעלה לקידום שיח נרחב ומגוון של תרבות יהודית- ישראלית חברתית. בעבר הייתה פעילה במספר יוזמות בחברה הישראלית, ביניהן מייסדת תנועת "עורו", חברת ועד בארגון "אחרי", עמיתת כוח משימה ליוזמה בינלאומית לעמיות יהודית של פדרציית ניו יורק וקרן נדב חברת ועד מנהל באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ממובילי תדמיתה של הקהילה האתיופית בישראל סביב חג ה"סיגד" ועוד. לפנינה נסיון עשיר כמרצה אורחת של ארגונים יהודים ומוסדות חינוך ברחבי העולם סביב נושא זהות יהודית בישראל ויהודי אתיופיה בישראל. בשנת 2012 מונתה כנציגה ציבורית במועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2014, בחגיגות 66 לעצמאות ישראל בסימן מחווה לנשים, פנינה נבחרה על ידי עיתון "הארץ" כאחת מ -66 הנשים הישראליות המשפיעות שכדאי להכיר. בשנת 2016 במסגרת שליחותה בפדרציית וושניגטון קיבלה פנינה את אות פרס הצטיינות המקצועית ע"ש טד ב. פרבר על עבודתה בפיתוח תוכנית ייחודית על ישראל ועל רבדיה המורכבים כמדינה וכחברה עבור בני נוער בוושניגטון. פנינה בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה והיסטוריה של עם ישראל ובעלת תואר שני בתכנית למנהלים למנהיגות ציבורית פוליטית. ילידת אתיופיה שעלתה לארץ בגיל שלוש, לה ולבעלה שני ילדים איתן וארז.
מיכה פלדמן

מיכה פלדמן

מנהל האגף האתיופי בסוכנות היהודית לשעבר

מ-1970 מיכה פלדמן עבד בתחום העלייה והקליטה. מ-1982 הוא הקדיש את חייו להבאת יהודי אתיופיה לישראל, ולסיוע בקליטתם בחברה הישראלית. לפני "מבצע שלמה" מיכה שימש כראש המשלחת של הסוכנות היהודית באתיופיה וכשגריר ישראל שם. הוא השתתף במבצע "שלמה", אשר בשנת 1991 הצליח להביא בסוף השבוע אחד 14,310 יהודי אתיופיה מתוך אדיס אבבה הנצורה. מיכה מדבר אמהרית שוטפת ומכיר כמעט כל משפחה אתיופית בישראל. בשל כך הוא מוכר בעדה בתור "אבא מיכה". כיום מיכה משמש כמנהל מחלקת האתיופית בתוך “סלע - המרכז הישראלי לניהול משברים”, ארגון דואג לעולים חדשים מאתיופיה ובריה”מ לשעבר, שהיו מוכים בידי אסונות.
רחמים אלעזר

רחמים אלעזר

מגיש חדשות ושדרן רדיו בשפה האמהרית ברדיו כאן רקע. פעל למען עליית קהילתו בתחילה במסגרת התאחדות יהודי אתיופיה בישראל ובהמשך בארגונים אחרים בהם המועצה הציבורית למען יהודי אתיופיה.
צבי גינוסר

צבי גינוסר

פיתוח עיסקי

מנכ"ל היי טק לשעבר עם 30 שנות ניסיון. עבד בתפקידים ניהוליים שונים בממשלת ישראל (במשרד האוצר) ובחברות פרטיות (אינטל, נומוניקס ומיקרון טכנולוגיות) בדגש על הצד העסקי והאסטרטגי. כיום מייעץ לחברות הייטק ישראליות בתחום האסטרטגי. צבי פעל בהתנדבות באקדמיה של בצלאל וכיום בבית חולים "אלין". בעל תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העיברית, נשוי עם 3 ילדים ומתגורר במבשרת ציון. צבי הצטרף לוועד המנהל של קרן חנן עינור בשנת 2011.
עו

עו"ד זאב קסו

ראש התכנית לקידום סטודנטים יוצאי אתיופיה להשכלה גבוהה ולפיתוח מנהיגות חברתית בקריה האקדמית אונו

עו"ד זאב קסו הוא ראש התכנית לקידום סטודנטים יוצאי אתיופיה להשכלה גבוהה ולפיתוח מנהיגות חברתית בקריה האקדמית אונו. התכנית נועדה לחולל מהפכה אמיתית בקרב יוצאי אתיופיה באמצעות הקניית השכלה גבוהה במקצועות יוקרתיים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה בחברה הישראלית תוך פיתוח מנהיגות אישית וחברתית.
יוסף אברמוביץ

יוסף אברמוביץ

מנכ"ל Energiya Global Capital

עבד בתחום העליה והקליטה של יוצאי אתיופיה מעל 30 שנה, הוא עזר לייסד את התאחדות הסטודנטים של יוצאי אתיופיה, אירגן את הועידה הראשונה למען עליית יהודי אתיופיה, עמד מול רובה שלוף בצפון אתיופיה ושירת כמספר 3 ברשימת "עתיד אחד" בכנסת. ביחד עם דבורה גרייסמן עבד בצמידות עם AMB. ביצירת הפעילות האקטיביסטית הגלובלית שהובילה בסופו של דבר למבצע "שלמה". יוסי נלווה אל ראש הממשלה בביקורו האחרון באתיופיה בתפקידו כמייסד שותף בתעשיית קולטי השמש של ישראל ומזרח אפריקה. הוא נבחר ע"י רשת ה- CNN כאחד מששת היזמים הירוקים של העולם. יוסי זכה באיתור ה"ירוק העולמי" בכנסת ומכהן כמנכ"ל חברת גלובל אנרגיה, יזם סולרי. הוא נשוי לרבנית סוזן סילברמן ולהם 5 ילדים, 2 מהם ממוצא אתיופי.
קובי בנדלק

קובי בנדלק

מנכ"ל InsrTech Israel

קובי בנדלק, אל"מ במילואים. תואר ראשון במדעי החברה תואר שני במשפטים. משמש בשנה האחרונה כמנכ"ל InsrTech Israel. מייסד רשף חברת בת מקב' מגדל ברוקר ביטוח שהתמקד בביטוח סיכונים מיוחדים בשנים שעברו שימש כחבר מועצת העיר שוהם דירקטור בחברות העירוניות וחבר ועדת תיכנון ובניה של העיר. חבר ועד מנהל של עמותת דרך ארץ מכינה קדם צבאית.
חגי ארליך

חגי ארליך

חגי ארליך הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. עד 2012 היה יועץ אקדמי באוניברסיטה הפתוחה, שם היא אחראי על פיתוח לימודי המזרח התיכון. הוא זכה בפרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו בתחום לימודי אפריקה לשנת 2010.
חיים קונפינו

חיים קונפינו

פיתוח עסקי

20 שנה סמנכ"ל, מנכ"ל ודירקטור בחברות הייטק. הקים וניהל פרויקטים מורכבים בשווי עשרות מליונים במדינות עולם השלישי. ב-1989 שליח ישראל לאתיופיה. מעורב במאמצים המדיניים לחידוש היחסים בין ישראל לאתיופיה, להעלאת יהודי אתיופיה ולהקמת השגרירות ב-1990. ב-1991 שותף לתכנון וביצוע "מבצע שלמה". ואחר כך ממניחי הקשר לשילטון החדש. ב-1994-1997 נציג אזורי אחראי בין השאר גם לאתיופיה. סיוע לשגרירות בנושאי עליה. ב-2003 במסגרת עבודה בחברת הייטק - הקמת פרויקט הדרכונים האתיופי עבור משרד ההגירה האתיופי וניהול הקשר עם הלקוח באופן שוטף עד 2016. נשוי, אב ל-4 בנים וסבא ל-4 נכדים.
הראל יינהון פנחס

הראל יינהון פנחס

בוגר אוניברסיטת בר אילן, בעל תואר ראשון סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני בלימודי ארץ ישראל. תואר ראשון נוסף,יהדות ספרד בארצות המזרח. בעבודתו באוניברסיטת בר אילן שימש כמנהל מדור בחינות ועוזר מחקר. דובר אמהרית, אנגלית, יידיש, איטלקית וכמובן עברית.


על קהילת יוצאי אתיופיה

סקירה היסטורית קצרה
 

מאז העת העתיקה שמרו יהודי אתיופיה על זיקתם ליהדות ולמסורת. הערגה לירושלים היתה תמיד במרכז חייהם. למרות קשיים רבים ומורכבים, זכו יהודי אתיופיה במאה ה-20 לממש את החלום ולהגיע לירושלים.
 
1975 – הממשלה הישראלית מחליטה להחיל את חוק השבות על יהודי אתיופיה.
 
1979-1983 ממשלת ישראל באמצעות אנשי המוסד מארגנת מבצעי עליה חשאיים דרך סודן.
 
1984-1985 – מבצע "משה" מהווה את השיא של העלייה מסודן כש-7,000 עולים מגיעים ב-23 טיסות חשאיות ממחנות הפליטים בסודן דרך אירופה לישראל. בתקופה זו נפטרים אנשים רבים במחנות ממחלות ומקשיי הדרך. בעקבות דליפה תקשורתית מופסק המבצע והקשר עם סודן נותק למספר שנים. 
 

האתגרים הניצבים בפני קהילת יוצאי אתיופיה בישראל

למרות שבשני העשורים האחרונים השתלבו יוצאי אתיופיה במישורים רבים בחברה הישראלית, עדיין ישנם פערים בהשוואה לכלל החברה בישראל.
 
מחקרים אחרונים מצביעים על כך שרק 30% מקרב יוצאי אתיופיה בישראל מסיימים תיכון ומוציאים בגרות (לעומת 50% באוכלוסיה הכללית). ההכנסה החודשית הממוצעת של משפחה של יוצאי אתיופיה היא 8,165 ₪ (כ- 2,200$) לעומת ממוצע כללי של משפחה בישראל שעומד על 13,009 ₪. בנוסף, ישנן כ-27% משפחות חד-הוריות - כמות כפולה מן האחוז באוכלוסיה הכללית. 
 
המציאות המצטיירת מנתונים אלה גורמת לרבים מיוצאי אתיופיה מוכשרים ובעלי מוטיבציה להיכנע ללחצים כלכליים ונפשיים ולמצוא עצמם במעגל אינסופי של עוני, שקשה מאוד להחלץ ממנו. מציאות זו גם מונעת את מימוש הפוטנציאל המקצועי הגלום בהם, שאליו הם שואפים להגיע.
 
כיום נאלצת הקרן לסרב לכ- 60% מהפונים אלינו, עקב מחסור בתקציב.
 


1986-1990
 – למרות הקשיים, נערכים מספר מבצעים סודיים ויתרת הפליטים בסודן, כ- 1,500 במספר, מועלים לישראל ובכך מגיע מספר העולים הכולל מבני הקהילה לכ-16,000.
 
1990 – חידוש היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה ופתיחת שגרירות ישראל באדיס אבבה מהווה מוקד משיכה ליהודי אתיופיה, המגיעים בקבוצות לעיר הבירה בציפייה לעליה מסודרת.
 
1991 – במשך שנה עולים בכל חודש כ- 200 עולים, אך עם התחזקות מלחמת האזרחים באתיופיה מתגבשת התוכנית להפעלת רכבת אווירית לישראל. ב- 24 למאי מתחיל מבצע "שלמה", הנמשך 36 שעות ובו עולים לארץ 14,310 מאנשי "ביתא ישראל".
 
2021 – כיום חיים בישראל כ- 145,000 יהודים ממוצא אתיופי והעליה ממשיכה גם כיום, על-פי החלטות הממשלה השונות.
 


 
ידוע לנו שרבים מהסטודנטים המסורבים על
ידנו לקחו חופשה של שנה מהלימודים או הפסיקו את לימודיהם בכלל.
 
נשירה כלכלית זו קשורה ישירות למספר המלגות שאנו יכולים לספק בשנה. התוכנית שלנו מאפשרת לסטודנטים מוכשרים לסיים את לימודיהם כשהמרכיב הכלכלי אינו מהווה גורם מכריע.

ליקה כהנת, קייס הדנה בן תקויה, 1910-2020



ליקה כהנת (קייס הקייסים) הדנה בן טקויה, ממנהגים הבולטים ומבשרי הציונות של קהילת ביתא ישראל יוצאי אתיופיה, הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 97, יממה לאחר פטירת רעייתו אלמיטו המנוחה ז"ל. השניים היו נשואים למעלה-77 שנים, לא נפרדו בחייהם אף לא במותם שניהם הובאו למנוחות בבית העלמין בבית שמש.

ליקה כהנת, הדנה בן תקויה זצ"ל נולד בכפר גורבה במחוז גונדר שבאתיופיה אמו נפטרה בעודו צעיר, גדל אצל דודתו עד שאביו נישא בשנית. בגיל 12 התקבל ללימודי קייס אצל מלקוייש (נזיר) בכפר גנה, לאחר סיום את לימודיו הוסמך לקייס הקהילה. ב-1954 עבר הכשרה להוראה עברית ויהדות ע"י הסוכנות היהודית בעיר אסמרה שבאתיופיה, לאחר סיום הכשרתו החל כמורה וכמחנך לשפה עברית ויהדות בכפרים בקהילות יהודיות באתיופיה. במקביל כיהן כקייס הקהילה המקומית בכפר אמבובר. ב-1976, לאחר עלייתו לארץ של ליקה כהנת, קייס ברהן בן ברון, קייס הדנה מונה לתפקיד ליקה כהנת (לקייס הקייסים) במקומו של ליקה לכהנת, קייס ברהן בן ברוך. ליקה כהנת, קייס הדנה תקויה הגיע לישראל בשנת 1985, בלב המחלקות והמחאה הקשה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מול דרישת הרבנות הראשית לגיור לחומרא. מיד לאחר עלייתו לישראל החל לפעול לביטול דרישת הרבנות הראשית, אז רבים מבני הקהילה זעמו מאוד על דרישת הרבנות הראשית וטענו שכלל אינם צריכים להתגייר. בסוף התקבלה עמדה, על ידי הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בשל קו מנתון שנקט, ליקה כהנת, קייס הדנה, הוכרז על ידי קומץ קטן של מפגינים של בני הקהילה כמשתף פעולה עם הרבנות הראשית לישראל והוכרז כאישיות בלתי רצויה.

החלטה נוספת שקיבל, ליקה כהנת, להכיר את הממתינים לעלייה במחנות בגונדר ובאדיס אבבה כחלק מביתא ישראל ופעל להעלאתם לארץ. החלטה זו עוד העמיקה את המחלוקת בנו ולבן הקייסים אחרים. ליקה כהנת, קייס הדנה, העמיד דורות של תלמידי חכמים (קייסים) וכתב ספרים רבים ופסקי ההלכה רבים בתחומים שונים ופסיקותיו ידועים בכל בית יוצאי אתיופיה בישראל. חלק מילדיו המשיכו את דרכו, אחד מבניו, הרב יוסף הדנה שליט"א, כיהן בעבר כרב הראשי להודות אתיופיה בישראל מטעם הרבנות הראשית.

יהי זכרו ברוך


היסטוריה

חגי ארליך,
דברים בטקס חלוקת מלגות, קרן חנן עינור, ינואר 2019.
 
אתיופיה – ארבעה פרקים
אני מבקש לברך את קרן חנן עינור ואת מקבלי המילגות. אפתח במשהו קצת אישי. אבי עבד בזפת. במשך חמישים שנה סלל בזפת גגות אין ספור. מלאכה שאין קשה ממנה. פרך. כנער וכבחור, ואף כסטודנט, סייעתי לו. משכתי בחבל את דליי הזפת אל הגג. בעוד שנינו נחים בצל הפיגומים היה משנן לי: "החיים הם כמו חדר המדרגות של הבניין. אל תצא לחיים מקומת המרתף. תעלה למעלה. אין מעלית. עולים במדרגות. המדרגות הן ההשכלה. תלמד. אל תצא לחיים מחלון הקומה הראשונה. גם לא מהשנייה. תעלה במעלות ההשכלה כמה שיותר גבוה. ככול שתשכיל כך יהיו חייך טובים יותר. תגור את חייך בקומה עם אור ועם נוף. היום כשאני כאן לפניכם מקבלי ומקבלות המלגות אני מתכבד לחזור על את דבריו. תעלו במדרגות. צאו לחיים מהחלון הכי גבוה שתוכלו. ככול שתרכשו דעת ומקצוע כך יאירו לכם החיים. ושוב תודה לקרן עינור המסייעת לעלייה במדרגות אלה.
 
את חנן עינור הכרתי ביחד עם אתיופיה. סיימתי לימודים באונ' תל-אביב, ואחר כך באוניברסיטה העברית ויצאתי לאונ' לונדון על מנת להשתלם בכתיבת דוקטורט על אתיופיה. בשנים 1970 – 1973 עשיתי בארץ ההיא כמה פעמים. אלה היו ימי שיא ביחסי ישראל ואתיופיה. כמאה משפחות ישראליות פעלו שם וקידמו את הארץ במכלול תחומים, מביטחון וצבא עד רפואה, מחקלאות ותשתיות עד תעשייה והשכלה. השגריר חנן עינור אציל הנפש ואשתו שרה, יפה וחכמה, ניצחו על הפעילות הזאת. הם היו חדורי שליחות. אתיופיה כולה הייתה חדורת תקווה.
 
בשתי מילים אוכל להגדיר את אתיופיה ההיא. אתיופיה של ימי הילה-סלאסה. גאווה ותקווה.
 
הגאווה הייתה נסוכה על פני כול. הארץ הייתה ענייה. אדיס אבבה הייתה יותר מקבצים של בקתות קש ובוץ, מאשר מבני אבן. היו בתי מלון לזרים וארמונות של הקיסר והאצולה. מתחמים מרוחקים של השגרירויות הזרות. מדרכות לא היו, רחובות סלולים היו מעטים. גם בהם היו יותר שיירות של חמורים מאשר מכוניות. חומות של פח בצבע ירוק הפרידו בין התיירים ובין מראות העוני. קבצנים לרוב הציגו לראווה נכויות ומחלות. מדי פעם, בייחוד אם היה אירוע דיפלומטי כזה או אחר, היו מגיעות משאיות עם חיילים, מעמיסות את מוכי הגורל האלה על מנת לזרוק אותם הרחק מאדיס אבבה. לעתים היה הקיסר מגיח ברולס-רויס או בקדילאק מפואר, זורק מטבעות להמונים. לפי המסורת הוא היה הקיסר ה- 225 בשושלת הסלומונית צאצאם של מלכת שבא ושלמה המלך מימי התנ"ך. אבל גם אתיופיה של אותם ימים כמו שרויה הייתה עדיין בתנ"ך. מאות כנסיות והמוני אדם עטויי לבן, שקועים בתפילות, אחוזי חרדת קודש. חגים ומועדים נחוגו בטקסים נוצריים ספוגי מסורות מהמקרא העברי. באתיופיה היה עיתון אחד, באמהרית אדיס זמן, באנגלית אתיופיאן הראלד. שום מפלגה פוליטית. סטודנטים באוניברסיטת הילה-סלאסה הרשו לעצמם רק ללחשש בסתר כנגד הפיגור הכללי. איש לא העז לומר שהקיסר איננו בחיר האלוהים. אבל לצד העוני והפחד הייתה הרבה גאווה. אנשים, נשים וגברים הילכו בראש מורם. בטוחים במקומם תחת השמש. עיניהם אומרות אלפיים שנות היסטוריה של עצמאות. בנים לארץ שידעה להגן על עצמה בפני כמה מהכוחות החזקים והתוקפניים בהיסטוריה: האסלאם האימפריאלי והאימפריאליזם האירופי. להוציא שתי אפיזודות קצרות, אתיופיה הקיסרית, לדורותיה, רק ניצחה. אצלי אישית, כסטודנט, השתלבה גאווה זאת היטב עם עבודת הדוקטורט שהכנתי. למדתי על ראס אלולה. בן איכרים שבמשך עשרים שנה, בימים ששאר אפריקה נכבשה ונרמסה ע"י אירופים, ניצח אותם שוב ושוב. מקרב דוגאלי ועד קרב אדואה. ב – 1 במארס אכן חל יום אדואה. היום הלאומי היה יום של ניצחון. מי באפריקה או אסיה של אז חגג ניצחונות? רק האתיופים. ביום אדואה שתו ההמונים, אכלו, והקשיבו לנאומים של אצילים וכמרים על אתיופיה המנצחת. מאדיס אבבה נסעתי צפונה לתיגראי ולאריתראה ללמוד עוד על ראס אלולה. ראיתי גם חבלי ארץ מוכי יובש והמוני אדם מוכי רעב, אבל גאווה הייתה בכול.
 
והייתה גם תקווה. התחושה הכללית הייתה שהעתיד קרוב והוא יהיה טוב. הקיסר כבר היה ישיש ומותש. הוא גם עשה דבר חשוב = בנה שכבה של משכילים, חלקם במדים חלקם אנשי בירוקרטיה. ב- 1973 היו כעשרת אלפים בוגרי אוניברסיטה באתיופיה. הם אמורים היו להנהיגה לקדמה. אדיס אבבה כבר הייתה זה כבר לבירת אפריקה כולה. הארגון לאחדות אפריקה שכן בארמון אפריקה הול. מאות נציגים של היבשת המתעוררת, בוגרי תנועות שחרור ומהפכנים, נתנו דוגמה והשראה לדור האתיופי הצעיר. כך גם מאות צעירים מארצות הברית ומערב אירופה. וכמובן גם הישראלים. הישראלים היו כאמור בכול מקום. יעילים, רעשנים, חדשנים. האתיופים נתנו בהם אמון, יותר מאשר באחרים. הישראלים הוזמנו לסייע במקומות החשובים והרגישים ביותר. לאחר ניצחון ששת הימים ב- 1967 התחזקה באתיופיה התפישה הרומנטית כי בני ישראל צאצאי שלמה יכולים הכול. רבים מהצמרת הישראלית באו ויצאו. רבין, פרס, חיים בר-לב, מי לא? מאות מאמרים באתיופיאן הראלד ובאדיס זמן פיארו את ישראל כמו הייתה מעצמה. ספרים על אקסודוס, על האיש שלנו בדמשק אלי כהן, על ניצחון ששת הימים, נמכרו בדוכנים. אתיופיה הייתה בת ברית של ישראל מול העולם הערבי והמוסלמי. מהצד האתיופי זה היה כאמור קצת רומנטי, תנ"כי. מהצד הישראלי זה היה יותר מחושב, אסטרטגי.

באחד ממסעותי צפונה הגעתי עוד ב- 1970 לכפרים היהודיים ליד גונדר. אני זוכר בקתה ועליה מגן דוד. נערה צעירה, יושבת עם תינוק בחיקה, מוכרת פסלוני חמר שחורים של אריה יהודה. למלון בגונדאר הגיע נער צנום ומכריז כי הוא בדרך לישראל. אותה עת עלה עניינם של יהודי אתיופיה – אז רווח המונח "פלאשים" -- בקושי על סדר היום הישראלי. הרבנות הראשית טרם הכירה ביהדותם. הילה-סלאסה דווקא הכיר ביהדותם אבל לא היה מוכן לדבר על זכותם לצאת מארצו. הוא היה חד-משמעי: הפלשים חלק מאתיופיה, ארץ רבת עמים ודתות. ממשלות ישראל לא הרבו להציק לקיסר בעניין זה. השגריר עינור ניסה ככול יכולתו. הקיסר היה מפנה אותו לשרים ונכבדים שהיו ממוצא יהודי, כמו תדסה יעקוב, והם צננו את רוחו. בני העדה, אמרו, יתקדמו ויהיו אתיופים כמוהם, נוצרים למחצה. השגרירות והסוכנות סייעו בחינוך עברי אבל לא במישרין. לימים מצאתי מכתב נרגז של חנן עינור למשרד החוץ בירושלים: "אנחנו מעוררים ציפיות אצל צעירי העדה אבל בפועל לא יכולים ולא מנסים להעלותם. זורעים אשליות שווא".


אתיופיה – מלחמה בחבל טיגריי - משמעויות
מאת: Haim Confino

אתיופיה שהיית אי של יציבות רועדת.
מזה כשבועיים הממשלה הפדרלית תוקפת את מחוז טיגריי שבצפון המדינה. ככל שמתרבים ההרוגים, הפליטים, והנזקים לתשתיות – מתרחב הזעם על הממשלה הפדרלית. זעם זו קרקע פוריה להתנגדות - והתנגדות היא הזרעים לתחילת מלחמת אזרחים חדשה. מלחמה שעלולה להקרין על שלמותה של אתיופיה בפרט ושל קרן אפריקה בכלל.

בכוח לא בונים מדינה. בטח לא באתיופיה. רק הורסים. ככה בונים חשדנות ואיבה.

שאותה אחר כך מאוד קשה לכבות.

כמה חבל.

בחסות ערפל תקשורתי, הפעלת חיל אוויר ומלטי"ם (כנראה של איחוד האמירויות) ומצור לוגיסטי מנסה הממשלה הפדרלית להכריע את החבל המורד ולתפוס את מנהיגי מחוז טגריי ה- Tigre people Liberation front) TPLF). ה-TPLF היא מפלגה עתירת הישגים שהיית הכוח הדומינטי בפוליטיקה האתיופית 27 שנים ושאחראית לצמיחה כלכלית מרשימה של 5-10% ב-15 שנים האחרונות.

רוה"מ אתיופיה אביי אחמד (משבט האורומו) לקח סיכון לא קטן. הוא חייב לנצח במערכה הזו ובמהירות. ניצחון מהיר יהיה מסר לשאר המחוזות (בעיקר אורומו וסומלי) שמורדים יענו ביד קשה. מאידך הסתבכות בלחימה – עלולה לפתוח חזיתות פנימיות חדשות שאותם על הממשלה יהיה לדכא בכוח גובר תוך חיזוק מגמות ספרטיסטיות.

המלחמה תופסת את ה-TPLF כשהוא מפולג ומסוכסך. לא ברור מהם יעדיו במלחמה. הגנה? הדיפת הפולש? ביצור אוטונומיה סמי עצמאית? דרישה לשיתוף המפלגה במוקדי כוח באתיופיה? והוא בנחיתות מול צבא מצויד יותר, אלו עלולים להקרין על מוראל גייסות של צבא שעל פניו מונה למעלה מ-200,000 לוחמים. עם זאת חבל טיגריי הוא הררי מאוד. מחורץ גאיות עמוקים. התנועה בו קשה מאוד. ולתושבי המקום המכירים בו כל שעל - יש יתרון גדול.

מאידך ממשלת אתיופיה הגדירה יעדים ברורים במלחמה: כיבוש מחוז טיגריי תפיסת מנהיגי המחוז – שהוכרזו "מבוקשים" כשיעד העל הוא החלשת המחוזות וחזוק השילטון הפדרלי. בשלב זה טרם הושגו יעדים אלו. אם כי הצבא מתקדם לפי שעה מהר במספר חזיתות – תוך שהוא צר על מחוז טיגריי מ-4 כיוונים כשהוא מקשה מאוד על קיום אספקה סדירה למורדים וגם לאזרחים.

אבל גם אם יושגו יעדי הממשלה, האם בכך יבוא שלום על אתיופיה? האם "כיבוש" המחוז יסיים את הסכסוך? הלוואי. לא מן הנמנע "שהכיבוש" תהיה תחילתה של מלחמת גרילה. מלחמת התשה שעלולה לערער את יציבות אתיופיה.

הטיגרינים ידועים כלוחמים קשוחים. אנשים ללא חת. התנגדות לשילטון שרירותי היא אצלם בדם. מסורת רבת דורות. ה-TPLF (יחד עם ה-EPLF שגם הם דוברי טיגרינית) הדיחו את מנגיסטו ב-1991 אחרי מאבק עקוב מדם ורב קורבנות.

ולכן גם אם יתפסו מנהיגי ה-TPLF לא מן הנמנע שיקומו עם הזמן מנהיגים אחרים תחתם. במיוחד אם העם הטיגריני יחוש שהשלטון המרכזי מפלה אותם, ואם נזקי "הכיבוש" לא יתוקנו ומהר. (לפי דיווחים נפגע למשל סכר המספק חשמל לבירת המחוז מקלה, ובית חרושת לסוכר). ואם אתיופיה תתמהמה בחיבוק מחוז שלו היא כרגע גורמת נזקים גדולים.

היה ותחל מלחמת גרילה במחוז טיגריי – עלולים הטיגרינים לנסות ולהעמיק יריבויות שבטיות. אתיופיה גם בלי המלחמה בטיגריי סובלת ממתיחויות בין שיבטיות. האמהרה והאורומו עורכים אחד בשני פרעות. נכון שכרגע הם יחד באותה ממשלה ונגד ה-TPLF אבל בה בעת מתבצע טיהור אתני בעיקר של אמהרה הגרים במחוז אורומו. ובשנים האחרונות למעלה ממליון בני אדם הפכו פליטים בתוך אתיופיה בגלל טיהור אתני בין שבטים שונים, ומריבות על גבולות המחוזות.

החלשות אתיופיה עלולה להקרין גם על מדינות הסביבה. סומליה היא כבר שנים מדינה ללא שלטון יציב. אתיופיה שכנתה עזרה בשמירת הסדר שם. לאתיופיה יש כ- 4,000 חיילים בכוח או"ם המונע מא-שבאב האיסלמי להתחזק. על פי דיווחים כנראה שהיא הוציאה משם את כוחותיה כדי לסייע במבצע במחוז טיגריי. התחזקות א-שבאב תגרום לצרות באתיופיה וגם בקניה.

מי שעשויות אולי להנות מהעימות באתיופיה הן מצריים וסודאן. שתיהם מוטרדות מהפעלת הסכר על הנילוס הכחול. בעיקר מודאגות מקצב מילוי הסכר מניצול גובר של מי הנילוס – שתקטין אולי את הכמויות לאלו במורד הנהר. הנילוס הכחול מספק 90% ממי הנילוס. אתיופיה יותר חלשה - זה דבר טוב למצריים.

לסיכום
נאחל לאתיופיה שהתדברות תסיים את העימות הצבאי הזה שטוב ממנו לא יצמח. לא לאתיופיה לא לקרן אפריקה וגם לא לישראל.

מלחמת האזרחים הקודמת באתיופיה נמשכה כ-30 שנה. מליוני בני אדם מתו במלחמה שתבעה קורבנות רבים בנפש ובחומר. היא הסתיימה רק כשמנגיסטו (שסירב לעצמאות אריתריאה) הובס וכשאתיופיה הסכימה לשחרר לחופשי אומה קטנה בת 2 מליון בני אדם שאותה לא יכלה לעכל - אריתריאה.

אנשים רבים באתיופיה זוכרים את איימי המלחמה ההיא. הם משוועים לכך שהצדדים הניצים ידברו אחד עם השני. ומאוכזבים מאוד מכך שההנהגות לא השכילו למנוע את העימות הזה. שיקום האמון והחשדנות שהעימות יצר – הוא חיוני ביותר לשלמותה של אתיופיה.

יש כאלה שכבר טווים חלומות. שאם המלחמה תתארך – יבוא אולי יום שדוברי הטיגרינית בקרן אפריקה – אריתריאה ומחוז טיגריי יתאחדו ויקימו את "טיגריניה הגדולה". זה נשמע רחוק היום. ולא נראה שזה אפילו על דל מחשבותיהם של פוליטיקאים באתיופיה, טיגריי ואריתריאה. אבל בעתיד? מי יודע?


עד כאן תקציר.
מי שמעוניין להעמיק ולהבין קצת יותר מה גרם לפריצת הקרבות? מה הרקע למשבר? מוזמן להמשיך לקרוא.

תמונת המצב
מעטים הפרטים הדולפים מחבל טיגריי. ולכן תמונת המצב מעורפלת ולא ברורה.

מערב טיגריי - ממעט הפרטים שכן דלפו נראה שהממשלה תקפה את מערב טיגריי וכבשה את ש"ת הומרה. יש להניח שמהלך זה נועד לבודד ולסגור את נתיבי הלוגיסטיקה של טיגריי לסודאן. מחוז טיגריי גובל על ידי אריתריאה בצפון, על ידי מחוז אמהרה ממזרח ודרום, ועל ידי סודאן - ממערב.

מרכז טיגריי – הממשלה הודיעה שהיא כבשה את הערים אקסום ושירה. היה והמידע נכון זה מצביע על התקדמות יבשתית מהירה אפילו מפתיעה של צבא אתיופיה.

דרום טיגריי - צבא אתיופיה תוקף את המחוז מדרום. הוא נכנס לעיירה Alamta שכוחות ה-TPLF פינו קודם לכן. זו עיירה שבימים כתקונם מושכת אנשים הבאים להתנפש בצל ההרים. היום כיבושה הוא איום על מקלה בירת מחוז טיגריי. העיירה נמצא על הכביש אדיס-דסה- מקלה. 3 שעות נסיעה ממקלה. אבל הדרך למקלה מחייבת כניסה לשטח ההררי של טיגריי. שטח שאותו מכיר ה-TPLF על בוריו – ושלחימה בו היא המומחיות של ה-TPLF.

צפון טיגריי – ה-TPLF הודיע שאריתריאה מרכזת כוחות צבא בגבול אתה. לא ברור האם גם יחידות של צבא אתיופיה הוטסו לאריתריאה. ואיחוד האמירויות המסייע לצבא הפדרלי - מפעיל מטוסי ללא טייס משטח אריתריאה.

במקביל בוצעו תקיפות של ח"א אתיופיה על מרכזי דלק ותחמושת.

נראה כי צבא הממשלה מפעיל מבצע מורכב – הוא צר ותוקף על מחוז טגריי מכמה כיוונים. לא ברור איך נערך והכין את עצמו ה-TPLF לאפשרות של מצור כזה – על מחוז שבו חיים 5 מליון בני אדם.

הרקע למשבר
המשבר בין ה-TPLF לרוה"מ אתיופיה אבי אחמד הוא תוצאה של התדרדרות מהירה. אבל הזרעים לו החלו הרבה לפני תקופת אביי אחמד. תהליכים פוליטיים וכלכליים הם ברקע להתדרדרות.

במשך 25 שנים תחת רוה"מ מלס חלו באתיופיה שינויים מפליגים. מלס בנה משטר ריכוזי ואוטוקרטי שהצליח להתמודד בהצלחה עם מורכבויות של מדינה מסובכת. הוא הקים מפלגה עם יצוג אתני רחב EPRDF - Ethiopian People's Revolutionary Democratic Front שבו ה-TPLF היה הכוח הדומיננטי והיצוג האתני הרחב נועד להקנות לשלטון של מיעוט לגיטימציה במיוחד מול קבוצות האתניות גדולות יותר האורומו והאמהרה.

מלס החל תהליך דמוקרטי. אבל בלם אותו כשהבין שהמפלגה שאותה הקים ה- EPRDF עלולה לאבד את השילטון – בכוח אישיותו הממגנטת וגאוניותו הפוליטית הצליח לשמור על לכידות תוך שהוא רודף את האופוזיציה.

מלס אירגן את אתיופיה מחדש. הוא הפך אותה למדינה פדרלית המבוססת על יחידות גיאוגרפיות שבסיסן אתני. הבסיס למדינה הפדרלית הונח באמנה זמנית שהממשלה הזמנית שמלס עמד בראשה אישרה.
אלה חלק מעקרונותיה:
1. אתיופיה מחולקת ל-10 מדינות. 5 מדינות לאום מדינות: טיגרה, אמהרה, אורומו, עפאר, סומליה ,3 מדינות המאגדות כמה עמים: "לאומים של דרום אתיופיה", גמבלה, ובני שנגול, ו-2 ערים בעלות מעמד מיוחד: אדיס אבבה כבירת הפדרציה, והראר כבירה היסטורית של האסלאם.
2. לכל אחת מהמדינות זכות להגדרה עצמית, כולל זכות פרישה מהפדרציה.
3. הממשלה הפדרלית שתבחר בבחירות כלליות תהה כפופה לפרלמנט רב מפלגתי.
הובטחה אוטונומיה לכל מדינה. כולל בחירות לפרלמנט שאליו כפופה הממשלה המקומית. הובטחה עצמאות תרבותית כולל הנהגת שפה רשמית מקומית. אנגלית כשפה שניה. ואמהרית כשפת רשות.
 

בתוך כך נקלע כול הקשר הישראלי – אתיופי למשבר. בארגון לאחדות אפריקה התגברו קולות הערבים והמוסלמים. הם איימו להעביר את מרכז הארגון מאדיס אבבה, אלא אם כן תנתק אתיופיה את קשריה עם ישראל. הערבים בראשות מלך סעודיה הבטיחו כספים. קדאפי הלובי איים על הקיסר בגסות. סאדאת המצרי הפעיל עליו לחצים. יום לאחר תום מלחמת יום הכיפורים בגד היילה-סלאסה בישראל, ניתק את היחסים, וגירש את עשרות המומחים הישראלים.
 
בכך זירז הקיסר את נפילתו שלו. הבגידה בישראל החמירה את המשבר באליטה הנוצרית. היא ממילא הייתה שרויה בבלבול. צמרת הצבא לא ידעה מה נעשה ביחידות הגדודיות. יצא לי פעם להיות נוכח בפגישה של היועצים הישראלים בגדודי הצבא. הם הזמינו אותי להרצות ונשארתי לשמוע. היו 36 גדודים בארבע הדיביזיות של הצבא. בכול אחד מהם פעל ישראלי. קצינים צעירים שחיו עם עמיתיהם האתיופים בשדה. עם הסגנים והסרנים, לא עם הקולונלים. בישיבה דווחו כול אחד על גדודו. איך מתאמנים, איך מתלוננים על הבכירים המושחתים. הישראלים ידעו הכול. הם גם דאגו לכול: שתגיע הספקה, שיהיו מים ראויים לשתייה. אחרי שסולקו בסוף אוקטובר 1973 לא היה מי שידאג לפלוגות הצבא בשטח. לא היה גם מי שידווח לצמרת המשטר על מה שקורה בקרב היחידות הלוחמות. המשטר כולו שילם על כך, ודי מהר. המהפכה שפרצה הייתה אכזרית. כול הצמרת הישנה נרצחה, על ידי מפקדי הפלוגות הללו. לבסוף גם הקיסר עצמו נרצח ונקבר בסתר, קבורת חמור.   
אתיופיה ההיא נעלמה לבלי שוב. רב-סרן מנגיסתו הילה-מרים הנהיג משטר סטלינסטי, ניסה לעקור את אתיופיה מעברה הדתי-רוחני ולבנותה מחדש על סוציאליזם קשוח, יבוא מברית המועצות ולימים אפילו מצפון קוריאה. בכך נפתח פרק שני. שבתי ונכנסתי לאתיופיה בימיו, בין 1974 ל – 1991. זאת כמו הייתה ארץ אחרת. האווירה התנ"כית נעלמה, ואתה נעלמו גם הגאווה והתקווה. האנשים הילכו מוכי פחד. חוששים אפילו להתלחש בבתי הקפה. טרור ומלחמות אחים. העוני החליף צורה, ונהיה קשה הרבה יותר. הנחמה שהייתה בתפילות סולקה, התקווה כי לאחר הקיסר תבוא דמוקרטיה וקידמה – נגוזה. היה זה פרק קודר בתולדות הארץ.
 
מנגיסתו ואנשיו כבר לא התייחסו לישראל במונחים רומנטיים. בתחילה הזמינו את הישראלים מחדש כי ביקשו את סיועם. לאחר מכן נשענו על הסובייטים וניתקו מגע. לי התמזל המזל. התקבלתי כהיסטוריון ויכולתי לראות את הארץ. גם להיווכח כיצד מעצים המשטר את האומללות וכיצד הוא מנסה להסתיר את הרעב והמוות. 
 
בינתיים השתנו דברים גם בישראל. הרב עובדיה הכיר ביהדות ביתא ישראל, ושלמה הלל החל לפעול להכרה בזכותם לחוק השבות. ישראל היא שחזרה לשורשיה התנ"כיים הקדומים. הערך האסטרטגי של אתיופיה ירד – ישראל החלה במגעים לקראת שלום עם מצרים. למרכז סדר היום הישראלי בהקשר האתיופי עלה העניין היהודי. "הביאו לי את יהודי אתיופיה" הורה מנחם בגין לראשי המוסד הישראלי. בשיתוף פעולה עם יהדות ארצות הברית ושאר העולם, ובחלוציות בני העדה באתיופיה עצמה, התנהלו מבצעי העלייה. מבצע משה ומבצע שלמה. על כול זאת כבר סופר ועוד יסופר. אחת העתיקות בקהילות ישראל שבה ונשתלה בארץ.
 
ב- 1991 סולק גם משטרו של מנגיסתו הילה-מרים ונפתח פרק שלישי.  המהפכנים באו מתיגראי, ממחוזו של ראס אלולה וראשיהם קיבלו אותי בהוקרה. שוב נכנסתי ובאתי מדי שנה כמעט. ראיתי את הפרק השלישי של אתיופיה בימינו. יחסית לשני קודמיו הוא עמד בסימן שיפור. הארץ נבנתה מחדש כפדרציה על בסיס היגיון אתני. היא נפתחה למיגוונה הפנימי ולעולם הרחב. גם למוסלמים, שהם קרוב למחצית הארץ. מלחמות האחים נרגעו, הכלכלה החלה להתאושש. אפילו לצמוח, עם כול כאבי הצמיחה המלווים גידול מהיר. הסכר על הנילוס הכחול הולך ומוקם, והוא יבטיח חשמל להמשך הפיתוח. היו ונשארו גם קשיים ומצוקות. משטר הנשען על הגמוניה של קבוצת מיעוט חמושה עורר התנגדויות ולא בחל בכוחנות. ב – 2012 מת המנהיג החזק מלס זינאווי. באתי ויצאתי, ראיתי את הטוב ואת הפחות טוב. הארץ שינתה פניה. מצד אחד תנופת פיתוח. אדיס אבבה כבר איננה העיר המנומנמת עם רחובות חול ושיירות חמורים כבימי הקיסר. גם לא עיר עצובה תחת עוצר כמו בימי מנגיסתו. העיר כיום היא אתר בניה אחד גדול, פקק תנועה רועש. מיליוני ילדים צועדים כול בוקר לבתי הספר. הם עולים ויעלו במדרגות ההשכלה. עשרות עיתונים, ארגונים, תנועות פוליטיות משמיעים קולות מכול עבר. כול זאת לצד התפוצצות אוכלוסייה, העמקת פערים, מצוקות חדשות, ציפיות גדולות, תסכולים ומרירות. אתיופיה נעה קדימה. עתים בעצלתיים, עתים במהירות מופרזת.
 
באפריל 2018 נפתח פרק רביעי. הוא ממש בראשיתו. ראש הממשלה הכריזמתי, אביי אחמד, מיצג דור צעיר ומשכיל, הוא איש צבא, איש אקדמיה, עם רקע של עם האורומו ועם האמהרה, ומדבר גם תיגריניה. יש לו רקע נוצרי ורקע אסלאמי. אביי מנסה ואף מצליח לעשות שלום באזור, ושלום בבית, ויש לו גם הומור. איך יתפתח פרק זה בתולדות אתיופיה, עוד נראה.
 
אנו נמצאים ביד בן-צבי, משכנו של נשיא ישראל השני. ביוני 1942 היה יצחק בן-צבי לאחד ממקימי "הוועד להשבת נידחי ישראל הפלשים לצור מחצבתם". כנשיא ישראל, בשנים 1952 – 1963, עשה יצחק בן-צבי כמיטב יכולתו להכיר ביהדות העדה ולהעלותה ארצה. חזונו התממש ועינינו הרואות. דור צעיר ומשכיל מייצג את כול היפה בעדת ביתא ישראל.
גאווה ותקווה. עלו והצליחו!
















ב-10 שנים הראשונות לשילטונו ועד תחילת שנות ה-2000 סירב מלס לפתוח את כלכלת אתיופיה. הוא חשש מאיבוד שליטה. והכלכלה היית ונותרה ריכוזית ומצמיתה. בתחילת שנות ה-2000 הבין מלס שמתחייב שינוי. האוכלוסייה הלכה וגדלה. וגם המרכזים העירוניים בראשם אדיס צמחו במהירות. הוא נאלץ לפתוח את הכלכלה. לא במכה. אלא באופן איטי.

והכלכלה הגיבה בחיוב. התחילה צמיחה כלכלית של 5-10% בשנה!!! הממשלה הסקטור הפרטי המדוכא התחיל לצמוח. אדיס הפכה לאתר בנייה ענק. יזמים בנו בתי מלון, מסעדות. בתי דירות. נבנתה במהירות שיא רכבת קלה (במימון וביצוע סיני). הממשלה השקיעה בפרויקטי תשתית. תיקשורת, כבישים, סכרים בכל רחבי אתיופיה, חוות סוכר. פיתוח ראוי לציון. שאופשר בשל שקט (יחסי) ממושך ברחבי המדינה. קודם מאוד החינוך בכל רחבי המדינה. ואלפי סטודנטים מסיימים כל שנה את הלימודים.

עם זאת החשש הטיגריני מאיבוד שליטה דיכא תחרות. והממשלה האתיופית נותרה עד היום בעלת השליטה בחברות התשתית הגדולות (תחבורה, תיקשורת, מזון).

אבל פתיחת הכלכלה הגבירה את הדרישות לדמוקרטיזציה. זה יצר ל-TPLF בעיה הולכת וגדילה. איך מנהלים צמיחה ו"דמוקרטיזציה" – בלי לאבד שליטה. רוה"מ מלס זינווי מנהיגה הכריזמטי החכם והבלתי מעורער של ה-TPLF – קיבל החלטה. ממשיכים בצמיחה בלי לאבד שליטה ובלי לאפשר לשבטים החזקים אחיזה בשלטון. כלומר הופכים יותר אוטוריטריים.

וכך אלו שסווגו כאופוזיציה – הושלכו לכלא – או יצאו לגלות.

המבנה המפלגתי שנבנה אפשר לבני שבט טיגרה לשלוט בפוליטיקה האתיופית ובמיוחד במוקדי הכוח – צבא , שירותי ביטחון, ומשטרה - ללא מצרים. לא היית החלטה או מינוי ברמה הפדרלית או המקומית שלא עבר ואושר על ידי מלס. ידו היית בכל.

במקביל קרו באתיופיה מספר תהליכים:
החלוקה של אתיופיה על בסיס אתני – הגבירה את הלאומנות השיבטית. השד האתני התבשל אט אט. בחבל אורומו למשל עברו ללמד בשפה אורומו. בכל עיר במחוז אורומו אפשר היה לראות את הדגל של המחוז. מה שבתקופות קודמות היה אסור.

הלחצים של האופוזיציה הלכו וגברו. ככל שהם גברו כך כבדה יד הממשלה.
וככל שהתגבר הדיכוי הפוליטי השניא את עצמו ה-TPLF יותר.

מפלגת השילטון לא נחלשה ביום אחד. זה היה תהליך מתמשך. אבל המשבר פרץ רק אחרי שרוה"מ מלס נפטר במפתיע ב-2016.

העלמו הפתאומי הותיר את אתיופיה ובמיוחד את ה-TPLF תוהה ומבולבל. אפשר לאמר שהמדינה שיצר מלס קמה על יורשיו. רוחות הלאומנות השבטית שהחוקה שהוא יצר יצאו מהבקבוק עם מותו.

ה-TPLF נותר בלי מנהיג כריזמטי.

בשלב זה עשה ה-TPLF רצף שגיאות שגרמו לכך שבסוף יאבד את השלטון. הוא לא הרחיק את עצמו משלד של מפלגה שנואה. והחריף את המצב כשבהפגנות המוניות הרג מאות אנשים.

היום בדיעבד אפשר לאמר שהיה על ה-TPLF להודות בטעויות שנעשו בשנים עברו. להרחיק חלק מהאנשים שהיו מזוהים עם עוולות המשטר הקודם. להרחיק מקורבים לשלטון שהתעשרו באופן מנקר עניים. לשנות את החוקה – שהיית בנויה על החזון של אתיופיה הנשלטת על ידי טיגרנים לעולם ועד. והכי חשוב למתג את ה-TPLF תחת חזון חדש.

העלמו של מלס חשף גם חילוקי דעות קשים בתוך הנהגת ה-TPLF. חילוקי הדעות האלה לא אפשרו לקבל החלטות שאולי היו מותירות את ה-TPLF בעמדות כוח.

אולי זה גורלן של מדינות בעלות משטרים אוטוריטריים שמונעות שינויים. שמנסות לשמר את הקיים בכל מחיר - עד שתש כוחן והן מוחלפות במשטר חדש עם כיוונים ורעיונות חדשים.

וכך בגלל השיתוק ה-TPLF לא העז להציב איש משלו כראש ממשלה. אולי שיחק גם החשש מזעזועים ולחצים של השבטים הגדולים (אורומו ואמהרה) ולכן העדיפו שסגן ראש הממשלה Hailemariam Desalegn שהשתייך לשבט קטן בדרום אתיופיה ימשיך (על פי החוקה) כממשיכו של רוה"מ מלס. אבל לרוה"מ היילה מריאם לא היה גב פוליטי ב-EPRDF ולמעשה הוא נזקק לגיבוי של בכירים ב-TPLF.

ולגיבוי הזה הוא נזקק. בבחירות שנערכו ב-2015 "זכה" ה-EPRDF ב95% מקולות התושבים ובכמעט כל המושבים בפרלמנט. פרצו מהומות. הממשלה הרגה כמה עשרות אנשים ואלפים נעצרו. הוכרז מצב חירום. ב-2016 ניסתה הממשלה לשנות את גבולות העיר אדיס אבבה על חשבון איכרים משבט האורומו שוב פרצו מהומות דמים.

נפולת המהומות ב-2016 גרמה לרוה"מ היילה מריאם להתפטר על מנת לאפשר ביצוע רפורמות. מן הסתם לא רצה לקחת אחריות ליד החזקה בה נקט האגף הקיצוני ב-TPLF בהפעלת שירותי הביטחון הצבא והמשטרה נגד האופוזיציה. היילה מריאם הוא ראש הממשלה הראשון בהיסטוריה האתיופית המודרנית שלא מת או הודח בהפיכה מתפקידו.

ה-TPLF מאבד את השלטון 
הלחץ של האופוזיציה חידד את הויכוח בתוך ה-Central Committee של מפלגת השילטון ה- EPRDF. האגף הקיצוני ב-TPLF דרש להגביר את הלחץ על האופוזיציה. אבל מצא את עצמו במיעוט מול חזית משותפת אורומו-אמהרית בתוך מפלגת השילטון. ובהצבעה גורלית שנערכה בסוף 2017 הוחלט שאת היילה מריאם יחליף פוליטיקאי משבט האורומו מתוך הנחה שאורומו ייטיב להתמודד עם דרישות גוברות והולכות של האורומו ליותר השתתפות בתהליך הפוליטי ממנו הודרו בהיסטוריה האתיופית המודרנית.

באפריל 2018 מונה רוה"מ חדש לאתיופיה Abiy Ahmed Ali. המשתייך לאורומו שהוא השבט הגדול באתיופיה (מונה כ-40 מיליון איש ומהווה 34% אחוז מהאוכלוסיה).

מאז מונה הספיק אבי אחמד - רוה"מ אתיופיה לחתום על הסכם שלום עם אריתריאה – עמה אתיופיה במלחמה מאז שנת 1998, שיחרר אלפי עצורים פוליטיים, הפסיק מידית את רדיפת כל קבוצות האופוזיציה, אפשר לקבוצות אופוזיציה לחזור לאתיופיה.

הוא הפך סדרי עולם אפשר למנהיגי ה-OLF - Oromo Liberation front לחזור מגלות באסמרה וחרטום - לקבלת פנים סוערת. ואמור היה להתחיל שלב חדש – מאבק פוליטי במשטר רב מפלגתי בבחירות שאמורות היו להערך בקיץ 2020.

כל זה היה בהתחלה. דיי מהר זה השתנה. אביי הרחיק את ה-TPLF מעמדות כוח בשירותי הביטחון והצבא. זרק אחרים לכלא. והקים בסוף 2019 מפלגה חדשה (פרוספריטי) שבה ל-TPLF לא נמצא מקום. שם בנקודה זאת נפרדו דרכי רוה"מ אביי וה-TPLF.

ה-TPLF קיבל באופן קשה מאוד את הדחתו מהשלטון. במקום להציג חזון חדש למפלגה שהודחה מהשילטון ושהתמקדה בניהול מחוז טיגריי - הוא היה עסוק בעבר, התעקש להגן על חלק מבכירי האירגון שהפכו מבוקשים על ידי הממשלה בשל חלקם בדיכוי אלים של הפגנות ושמצאו מקלט במחוז טיגריי.

הבחירות הכלליות שתוכננו הקיץ באתיופיה בוטלו בגלל הקורונה. ובספטמבר 2020 ערך ה-TPLF בחירות במחוז טיגריי וגם זכה ב-99% מהקולות. המהלך התפרש כהתרסה. הממשלה מצידה הפסיקה לתקצב את המחוז.

מנהיגי אתיופיה ומחוז טיגריי – מכירים היטב אלו את אלה. לא סתם מכירים. הם שירתו ביחד וההכירות אינטימית. אבל היכרות זו לא נוצלה. הצדדים התבצרו בעמדותיהם והחרפת הצעדים היית הדדית.

לא בטוח שה-TPLF ורוה"מ אתיופיה אביי רצו מלחמה. אבל מלחמה הם קיבלו.

בתחילת נובמבר 2020 פרצה המלחמה.



הצוות שלנו

איימי דובר

איימי דובר

אחראית קשרי חוץ ופרויקטים מיוחדים

איימי דובר מחויבת לערכים של תיקון עולם וחינוך למען שינוי חברתי ויש לה ניסיון רב הן מיקצועית והן אישית בתחומים אלה. איימי ייסדה בשנים האחרונות את ארגון "שימו לב" המחבר בין תורמים מצפון אמריקה לעמותות ללא מטרות רווח בישראל. הרעיון נולד לאחר ניסיון של 20 שנה בתחום של חינוך בלתי פורמלי ועבודה התנדבותית עם ארגונים חברתיים למען צדק חברתי בישראל ובקנדה, מרכז אמריקה ואפריקה. יש לה ניסיון רב בתחום החינוכי עם אוכלוסיות מודרות, תוכניות קהילתיות, תוכניות למידה בנוסף לקשר עמוק עם קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. לאיימי תואר ראשון בספרות אנגלית ותקשורת מאוניברסיטת יורק ותואר שני בפדגוגיה ולימודי תרבות, כולל ניסיון בזיכרון תרבותי במסגרת המכון החינוכי באוניברסיטת טורונטו. בנוסף איימי למדה פוטותרפיה בבית ספר נגאר במוסררה בירושלים. היא עבדה בתחום הטיפולי בעזרת הצילום, הכתיבה והתיאטרון ב- 9 השנים האחרונות. היא מנהלת גם קבוצות ליולדות באופן פרטי בירושלים. בשנת 2000 איימי עלתה לישראל מקנדה. היא גרה כיום בירושלים עם בעלה ו-4 בניה.
עדי איטלמן

עדי איטלמן

ניהול אתר הקרן

עדי איטלמן מטפל באתר הקרן משנת 2012. הוא עלה לארץ עם משפחתו מארה"ב בשנת 1977, בעל תארים .B.Sc מאוניברסיטת בן-גוריון ו-MBA מאוניברסיטת ת"א. עדי מתגורר באביאל ועוסק בהוראת מתמטיקה לתלמידים ביישובי אלונה.
מיכאל שטולץ

מיכאל שטולץ

נציגינו בארה"ב

מיכאל שטולץ, המבוסס בשיקגו, הצטרף לקרן חנן עינור במטרה לסייע בגיוס תרומות לתכנית המלגות שלנו ליוצאי אתיופיה וכדי לפעול לקידום הארגון ומטרותיו בארה"ב ובקנדה. מיכאל בעל רקע נרחב בפיתוח ארגונים, תקשורת, ניהול עמותות ופעילויות קידום במדיה החברתית. במשך 14 שנים שבהן התגורר בישראל, מיכאל שימש כיועץ תקשורת בכנסת ובמשרד ראש הממשלה, וכן הוביל את פיתוח המשאבים הגלובלי של אוניברסיטת אריאל. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת קרייטון ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת ניו יורק, וכן השתתף בתכנית חילופי הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב במסגרת לימודיו לתואר ראשון/שני.


התורמים שלנו

מעל 25,000$
קרן דליה ואלי הורביץ
 
לב למען ישראל, נורווגיה
 
בנק לאומי
Friends of Ethiopian Jews
הפדרציה היהודית של סיאטל
JDC - ג’וינט ישראל
UJA ניו-יורק
The Richard & Susan Master Family Foundation, Jewish Federation of the Lehigh Valley
 
Harry Louis Yanoff and Jeannette Master Yanoff Charitable Fund of the Cumberland Community Foundation
 
Glencore Society for Education and Welfare
 
קרן משפחת ארקין
 
קרן קסירר יוסף וקריסטינה
 
משפחת וייס
 
קרן משפחת גודמן
 


15,000$ עד 25,000$
מובילאיי
הפדרציה של מטרו-ווסט
Kennedy Leigh Charitable Trust
 
Frieze Family Foundation
 
רוברט ורבקה ביטרמן
 
ננסי גודמן
 
קרן צדקה מרטין והילדה לוי היילברון
 
10,000$ עד 15,000$
The Good People Fund
משפחת שוורץ
 
נתן גולדמן
 
עד 10,000$
ארומה אספרסו בר , בנק דיסקונט , ישראל הצעירה של מערב המפסטד , לאומי MAX , מרסל פייג , צ'ק פוינט , קרן אברט , קרן הצלת חיים , קרן פאול ופרל קסלו , רדימיקס