דוד הוא בחור ישיר ומעשי שלוקח את הלימודים ברצינות. הוא מגולל את סיפורו האישי ברצף, ורק שינוי קל בגוון קולו מסמן את ההצלחות. הוא אדם עניו, בטוח בזהות שלו, ואינו מחפש שבחים או עידוד חיצוני. דוד מספר על לימודיו ברהיטות השמורה רק למי שמבין בתחום המיוחד הזה. סקרנותו לגבי חקלאות ופיתוחים מודרניים נובעת ממסעותיו בעולם ומתחילת דרכו. את עולם האגרונומיה ובריאות הצמח הוא גילה למעשה באתיופיה, והוא נעשה יותר ויותר סקרן לגבי עולם המדעים וההתפתחיות החדשות בתחום. הוא מדבר על המחקר שלו על פטריות ופטריית 'עין הטווס' כאילו שזה תחום המחקר הכי טבעי. בעקבות טיוליו בעולם ותקופה שבה עבד בתעשיית האגרו-טק, דוד החליט לחזור ללימודים וללמוד לתואר שני כדי להתפתח ולקדם את עצמו מקצועית, ויחד עם זאת לתרום תרומה משמעותית לעולם החקלאות. דוד נולד בארץ, הצעיר מבין חמישה אחים, והיחיד מביניהם שלא נולד וגדל באתיופיה. הוא מציין שהוא שם לב ל'פער תרבות' בינו לבין אחיו, והוא הראשון במשפחתו שלומד באוניברסיטה. הוא גדל בקריית מלאכי ומגיל צעיר היה מעורב בתנועות נוער בעיר. למרות שהוריו לא למדו בישראל לימודים מוסמכים, הם תמיד עודדו אותו ואת אחיו לרכוש השכלה. אחרי שסיים את מבחני הבגרות הוא הלך ללמוד במכינה קדם-צבאית. הוא התגייס ושירת ביחידת דובדבן. במהלך השנים דוד השקיע רבות בעבודת התנדבות ובנתינה לקהילה. את זה רואים לא רק בהישגיו בצבא, אלא גם בעבודתו עם נוער בסיכון מרקעים שונים. הוא ליווה אותם במהלך שירותם הצבאי בעזרת תהליכי עומק פסיכולוגיים ורגשיים כדי לעזור להם לחזור לחברה בצורה חיובית ומשמעותית. דוד מוקיר תודה על הסיוע שהוא מקבל מהקרן המאפשר לו להתמקד אך ורק בלימודים. אנחנו בקרן עינור גאים ותומכים בשאיפות של דוד ובתרומותיו המדהימות בתחום מחקר כל כך מיוחד וחשוב, ומאחלים לו הרבה הצלחה בעתיד. אנחנו שמחים שזכינו לקחת חלק קטן במסע שלו. אנחנו יודעים שיגיע רחוק!